פרק:

א.

בראשית הימים

לזכרון לדור יבוא יסופרו דברי־ימיה של

זכרון־יעקב , אם למושבות השומרון, אשר העפילה ראשונה אל ראש הרים, לכונן קן־נשרים על צוק סלע. הלא היא מגלת גבורות וסבל רב, עדות דור ראשון לגאולה במולדת השבה לתחיה.

*

לפני ששים שנה היה הדבר.

בימים ההם מראה קהל עדת ישראל ברומניה כמראה הבקעה אשר ראה הנביא ״והיא מלאה עצמות — — — והנה יבשות מאד״. רוח נכאים נסוכה על היהודים יושבי המדינה, ונפשם עליהם תשתוחח. שנאת ישראל פשטה בקרב המוני עם הארץ והפרישה על סביבותיה ארס ומשטמה. כעם כמנהיגיו. אם ״דור לפי פרנס״, ואם ״פרנס לפי דור״, — מצא מין את מינו, ופרח הזדון. גזרות על גזרות מתחדשות ובאות. על היהודים נאסר לשמש עורכי דין, לעשות מסחר בסמי־מרפא, בטבק, לחכור אדמה בכפרים, להחזיק בתי מלון, ואפילו לבקש להם משען לחם בעסקי סרסרות.

רבות ורעות הגזרות ולרדיפות אין קץ, אך רע ומר מהן העלבון, לעג השאננים וחרפת נבל, אכן לעפר נרמס כבוד ישראל, נתקים בהם: ״שבתם וקימתם הביטה, אני מנגינתם — אין להם מלאכה אחרת אלא יושבים ומתיעצים עלינו״.

עם פתיחת ישיבת בית הנבחרים (פברואר 1882) קם מר

ניקולס יונסקו

לאמר: רבותי, על דורנו הוטל לראות בהתגשמותם של חלומות רבים, ואינני מאמין כי ממשלתנו תסיח דעתה מתופעה סוציאלית ופוליטית, אשר עליה ברצוני לדבר. רבותי, הפרעות ביהודי רוסיה זעזעו את האומה הבריטית, כמנהגה תמיד, והנה יסדה ועדים, אשר מתפקידם לשים קץ לשאלה המרה אשר התעוררה בימינו; רדיפות אומה אשר איננה משוללת סגולות מיוחדות. אין אנו יכולים לעמוד מנגד לתנועה זו, אשר מטרתה היא להשיג שווי זכויות ליהודים ולתת להם מולדת, שבה יוכלו לפתח את סגולותיהם כעם נבחר, ואת כשרונותיהם כעם אמיץ וישר וחבר למשפחת העמים הגדולה והנאורה״ (צחוק).

ל. קוסטין: ומה בדבר צבא יהודי?