״— — הקולוניא שלנו הולכת מיום ליום הלוך וטוב. רוב הקולוניסטים סותרים את בתיהם, בתי העץ, ובונים בתי אבנים תחתיהם. הבהמות היו גרועות, כי קנו אותם מאת הערבים והבדואינים, והנה באה הפקודה מפריז למכור את הבהמות הרעות ולקנות תחתיהן טובות מבירות. אחדים מבני המושבה נשלחו לבירות לקנות שם בקר וצאן; וכבר באו הנה שני עדרים, נחמדים למראה ותאוה לעינים. בשבוע העבר החלו הקולוניסטים לעבוד את חלקת האדמה הקנויה מחדש. נקוה כי השנה תהיה שנת שובע, והערביאים אומרים כי ״תבואת זכרון יעקב״ טובה מתבואתם.

״מלאכתנו היא, כמו שכתבתי לכם מכבר, מלאכת הגננים, זריעה ונטיעה. ביחוד נוטעים אנחנו אילנות ופרחים בעציצים. בזמן האחרון נטענו פרחים הרבה. היום נטענו גן פרחים יפה מאד סביב בית המנהל. לצד כל הרחוב העובר בתוך הקולוניא נעשה מעקה ומסעדות ( ר״ל (א) רוצה לאמר, (ב) רחמנא לִצְלָן (הרחמן יצילנו) : מדרכות. א. ס.). את כל הדרכים בתוך הקולוניא וחוצה לה סביב יעזקו ויסקלו ערביאים שכירי יום זה כמה שבועות ויסולו בם מסלות (שאססע). - - לחג הפסח הבא תשלם מלאכת בנין בית מקדש מעט, אשר כמוהו לא תמצאו בארץ ר. – – שתי פעמים בשבוע. הולכת שיירה מכאן לצפת ולחיפה. בימים האלה התענגו הקולוניסטים ראשונה מיום צאתם מרומניה — לבוא בבית המרחץ ולהזיע; ואנכי התרחצתי בשבוע שעבר באמבטי. לחג הפסח יחכו כי בוא יבואו מפריז לבקר את הקולוניא, ואז בלי ספק תעשינה בה חדשות גדולות. אני, כשאני לעצמי, מברך על שעבר ומבקש רחמים להבא, כי רואה אני שמנהיגים אותי בדרך טובה ואינני חסר לנפשי מאומה. ועל כן במטותא מכם, הורי היקרים, אל תחטאו בילדכם ואל תדאגו לו. – – גן הירק אשר לנו יתן מעדנים לנפשי, כי הוא מוציא צמחיו ומצמיח זרעיו ומלא ברכת

ה׳ השם, או האדון . זאת הפעם השניה אשר זרענוהו בשנה הזאת, כי גני הירק צומחים בזה ונותנים את פריים מראשית השנה ועד אחרית השנה. אפס כי בימי החמה צריך להשקותם שלא ייבשו התלמים. — — גם מכונת הקצירה באה מפריז, ובקרוב יבואו ריחים של קיטור. בשבוע העבר באו כלי בית לביתו של המנהל. חדר אחד בבית ההוא יכללו ויפארו לשם הנדיב. אתמול בא מכתב מפריז, והיום הוא נדבק אל הכותל במסדרון בית המנהל, למען יקראוהו כל אנשי המושב. במכתב ההוא נאמר: כי נודע להנדיב

מכה״ע מכתב העת (עיתון) , כי יש בין הקולוניסטים אחדים שאינם שמחים בחלקם ומתאוננים, ועל זה ידאב לבו, כי משתדל הוא לעשות כל מה שאפשר להיטיב להם, ורוחם איננה נוחה בזה, על כן הוא מבקש להודיע לו מי ומי הם המתאוננים כי אז יצוה לתת להם כסף להוצאות הדרך ושבו רומניה. - -״

הצעירים שלחו מכתבים גם לעסקני חובבי ציון ברוסיה. במכתבם לד״ר פינסקר, מיום י״ד אדר

א׳ אדון

תרמ״ו 1886 , כותבים הצעירים ליאון יגלי, משה ורהפטיג, יצחק אפשטין וגרשון גורביץ, לאמר: