הבהמה הטמאה, והרי הוא משלם לחברו ארבעה בישליקים שימלא מקומו...

אלא שככל התחלות גם תחילתו של בית-הספר החקלאי אינה סוגה בשושנים. "הדברים הנחוצים לנו למחיתנו ולמנוחתנו טרם הוכנו - מספר קלמן שלמה קנטור במכתבו מיום ט"ז אדר תרמ"ח, – מספר הצעירים עדיין לא נמלא, זה בא וזה שב; אנשים שונים נקבצו ובאו, ובהם גם רבים אשר מעולם לא ראו עבודה ולא חפצו לדעתה. נשר, דג וסרטן נהגו יחד בעגלה אחת וכל אחד לדרכו פנה; כלם התאוננו רק רע כל היום, ובאמת חשבנו כי אבדנו כולנו אבדנו; אך מעת בא הנה ה' וורמסר ויחזק רסן ההנהגה בידו, ולרגל הפועלים הצעירים מהחברה "אגודת פועלים" משאר הקולוניות, מראשון לציון ועקרון, אשר באו אח"כ לפה - - החלה תקופה חדשה במושבתנו. האחרונים, בעבודתם ובדרכי חייהם, הטובים בעיני ד' ואנשים, היו למופת לכולם, ואלה מהקודמים, החפצים בעבודה ורחוקים מעצלות, מצאו להם אנשים כגילם להתחבר עמהם, והנשארים נסוגו אחור ולא יכלו הרים ראשם. גם לב הפקידים נהפך אלינו לטוב והפלו בין עובד חרוץ ובין הפוחזים והריקים; את האחרונים פטרו לביתם, כאשר בקשו הם עצמם, ולהנשארים נתנו מעט מעט מחסוריהם ויחזקו הידים הרפות למען נעבוד עבודתנו ברוח נכון ולב שמח, ועתה כמעט לא יחסר לנו דבר והכל על מקומו יבוא בשלום. - -

"- - מהדברים העיקריים אשר נשתנו לטוב, - מוסיף קלמן שלמה קנטור במכתבו - המה תקון גג ביתנו הכללי והכנת בית המבשלות; הגג היה רעוע והמטר דלף הביתה, הקירות רטבו מגשם והאויר נשחת, כל כלינו ובגדינו נתעבשו ורבים מאתנו חלו ונפלו למשכב; גם המאכל היה רע מאד, כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, - - וכוחותינו הלכו הלוך וחסור, וכמעט תמנו לגווע. עתה עשינו לנו בית המבשלות; כל הכלים נתונים מבית הפקידות. שנים מאתנו יבשלו והמה בקיאים ומלומדים במלאכתם זאת; המאכלים בריאים ויטעמו לחך, והכל נעשה במשטר, בנקיון ובטהרה. בצהרים נשבע לחם עם מרק מבושל בשמן זית זך וטוב, ובערב נאכל בשר, חצי ליטרא לכל אחד. דרכי חיינו המה: בבקר השכם נקום ונתאסף יחד ונתפלל בצבור, ועם החסידים הראשונים נכוון זמן קריאת שמע עם הנץ החמה, וטרם זריחת השמש כבר נבוא השדה לעבודתנו; אחר שעה אחת נאכל ארוחת הבוקר, ותארך כחצי שעה, ואז נעבוד עד השעה האחת־עשרה, ואח"כ נשוב הביתה ונאכל לחם הצהרים וננפש עד השעה השניה, ובחמישית נכלה מלאכתנו ונתפלל תפלת המנחה בשדה, וברנה ובקול זמרה נשובה הביתה, כאנשי צבא השבים משדה המערכה. בעתות המנוחה ישנם הלומדים פרק בשיר ונגון מפי המנצח בנגינות הנמצא פה מטעם הנדיב. ה' וורמסר הבטיח להמציא לנו את ספרי התלמוד, כי אמרנו לו, כי ישנם בתוכנו אנשים היודעים את התלמוד וחפצים להגות בו; לפי הנשמע יתנו לנו בקרוב הרשות ללמוד שפת צרפת מפי המורה. מלאכתנו, אם כי כבדה היא, בכל זאת לא יעבידו אותנו בפרך ולא ינגשו אותנו.