והאבנים הגדולות אשר בתוכן, אשר אלפי השנים, סערות המלחמות וסערות הים לא הזיזו ולא העתיקו אותן ממקומן עד תומן, נוכל לשפוט על גודל הגבורה, הכה והרוח הכביר של הבונים אותן עליהן!... בדבר יבול הארץ בסביבות מושבנו, לפי הנראה, תהיה השנה הזאת בינונית, לא כאשר דמינו בתחילה, בעת ששפעת גשם ירדה בימי החורף, — שתהיה מבורכת מאד, יען כי המלקוש נעצר מלבוא עד אחר חג הפסח. מר״ח אדר עד

ש״ק שבת קודש

פ׳ פסח

שמיני לא ירד הגשם על הארץ. ע״פ הצעת הרב הדוקטור התפללו ימים אחדים קודם

ש״ק שבת קודש

פ׳ פסח

שמיני בבהכ״נ על גשמים וד׳ הקשיב לקול המתפללים וישלח לנו גשם ברכה ביום הש״ק ההוא, וגם היום המטיר גשם נדבות למכביר״.

להלן מעתיק ״המליץ״ מכתב פרטי שכתבה בת זכרון׳יעקב, ״אחת מבנות ציון״, לאביה יודיל ברקוביץ היושב בגלאץ, והביאו לדפוס ב״המגיד״

הא׳ האדון

ישראל טלר, והוא מעיר בהקדמתו לאמר: ״אין אלה דברי אחד הסופרים, כי אם דברי בת לאביה, לאמה ולכל בני משפחתה, אשר בלי ספק הם קושט דברי אמת, אשר ראו עיניה ואשר שמעו אזניה, בלי כל עדי המליצה ובלי כל גוזמא והפלגה. כל דברי המכתב יוצאים מלב טהור, לב עבריה נאמנה, ועל כן בודאי יכנסו ללב כל עברי נאמן האוהב את עמו ואת ארצו״.

וזה לשון המכתב:

״האציל הנדיב, הטוב והמיטיב, שלח לנו איש משכיל וחכם חרשים, איש עברי שלם ותמים, איש נעלה מאד, מלאך משמים. האיש הזה השמיע אותנו את הוד קולו בתוך ההיכל. ארבע מאות נפשות אנשים ונשים היינו יחד והקשבנו את מוסרו הטוב, צוף דבש אמרותיו הטהורות והנאמנות, וכה אמר: ״לא מחוסר די צרכי שם בארצי באתי הלום;

ת״ל תהילה (תודה) לאל

מצאה ידי גם שם לחיות חיי נחת. אולם שליח מצוה אנכי, כי במלאכות הנדיב ובפקודתו שולחתי הנה, למען הודיעכם את מגמת חפצו ומה הוא דורש מכם. כל חפץ הנדיב הוא כי תהיו יהודים, כי תלכו בדרך התורה, כי תהיו מופת לרבים לא רק בעבדכם עבודת השדה באמונה, בהיותכם חרוצים במפעל כפיכם, כי אם גם בשמרכם את משמרת הדת והמוסר בהיותכם עם קדוש לדי אלוקיכם! וזאת היא המטרה אשר לפני, להעיר ולעורר אתכם ולהיות לכם לעזר במועצות ודעת. הנני איפוא לעמוד על משמרתי בכל לבבי ובכל נפשי למלאות אחרי דברי השר, אשר הם דברי אלהים לתורה ולמוסר השכל, למען נדע תמיד ולמען יודע בכל הארץ תחת כל השמים כי יהודים אנחנו, והארץ תחתינו היא ארץ יהודה, ארץ ישראל, אדמת הקדש״. אלה היו דבריו בשבת שלפני חג הפסח. בימי החג התפלל לפני הצבור תפלה זכה ונחמדה וינעם את ברכת הטל ואת ברכת הכהנים לשמחת כל נפש. אין ביכלתי לתאר לפניכם הדר כבוד תפלתו ודרשתו היקרה. בשבת

חוה״מ חול המועד

אסף אספה אל בית הספר מגדול ועד קטן. שם התיצבו לפנינו האדונים הנכבדים והאהובים: הסוכן מנהל בית הספר, והד״ר

ה׳ השם, או האדון

גולדברג ואביו