מפני שכניה הרעים, הם שבטי הבדוים שאינם מקבלים את מרותה של הממשלה הטורקית. כתבי־פלסתר כאלה נפוצו בעילום שמות כותביהם בכל ערי רומניה, כדי לרפות את ידי התומכים ברעיון ישוב א״י, אבל דברי־הקטרוג עשו אך רושם רפה, ובכמה מקומות עוד הועילו להיפך לחזק את עסקני חובבי־ציון בעבודתם ולהרבות את כוחה של התנועה. בכמה ערים נוסדו חברות לישוב א״י גם בין הצעירים תלמידי בתי־הספר השונים״.

*

הועד המרכזי בגלאץ פרסם בעתונות מכתב, שבו נאמר: ״לפני יומיים קבלנו מכתב מאת מר אוליפנט, השוהה כעת בלונדון. הוא מספר, כי הנהו חבר ועד העזרה אשר נוסד ע״י ראש עירית לונדון, והעושה למען הגירת היהודים מרוסיה. עליו לנסוע ללמברג לבוא בדברים עם פליטי רוסיה היושבים בגליציה. אח״כ יסע ליאסי, גלאץ ובוקרשט להתראות עם חברי הועד המרכזי ולדון בשאלת היהודים. לדעתו, יש צורך ליסד ועד מיוחד בלונדון, אשר יעסוק בסדור העליה לארץ־ישראל. חברי הועד הזה צריכים להיות בעלי השפעה. ארגון ועד כזה יעלה בידו על נקלה, כי בלונדון יש הרבה מנדבים אשר יענו לקריאתו. הוא שאל את חות־דעתם של חבריו בלונדון בענין זה. טרם נתקבלה תשובה. מר אוליפנט מגלה את דעתו בענין אדמת ארץ־ישראל. לפי דעתו אדמת הארץ טובה היא, ויש אפשרות לשפרה ולהפרותה. גם התנאים ההיגייניים משביעים רצון. כמו כן מורה אותנו מר אוליפנט כיצד לבוא בדברים עם הממשלה הטורקית בענין קניית קרקעות. קיים חוק מיוחד לטובת האכרים בארץ־ישראל. בעוד 6-5 שבועות יבוא מר אוליפנט לרומניה, ומכאן יעבור לקונסטנטינופול בדרכו לארץ. בינתים הוא עומד אתנו במשא ומתן ע״י חליפת מכתבים. מר אוליפנט מיעצנו שלא להחפז ומביע את תקותו כי נזכה לעזרתו של הועד הלונדוני״.

מכתביו של אוליפנט ודאי שהיו מעודדים את העליה

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל . השתדלותו של רוקח היתה משפיעה בוודאי גם היא ומשמשת גורם חשוב. אבל גם מכתבים אחרים הגיעו לרומניה, ואלו נשלחו מתוך כונה תחלה לרפות את ידי העוסקים בישוב א״י. הנה לדוגמה שלשה מכתבים, אחד מפריז, אחד מלונדון ואחד מוינה, כולם נכתבו בפברואר 1882 ונדפסו ב״פרטרניטטיה״:

מכתב

מפריז:

״קבלתי את מכתבך הדן בשאלת הגירת היהודים מרומניה לארץ־ישראל. למכתבך קדמו מכתבים רבים ושונים הדנים בשאלה זו. ותשובתי אחת היא. אתה שואלני אם הגירה זו אפשרית היא ומועילה, ואם יש בדעתי ובדעת חברי לתמוך בה. לדעתנו, ההגירה היא בלתי־אפשרית, מסוכנת ונדונה מלכתחילה לכשלון. מובן, כי אין בדעתנו לתמוך בה. אנו מתפלאים לשמוע כי יש בני אדם המתכנים תכניות לישוב אנשים אשר מעולם לא עסקו בחקלאות. ידוע ומובן לכל, שאדם