הארון, אשר יובא שמה ספר התורה, בענפי עץ הדס ופרחים שונים נחמדים למראה. ולפנות ערב כבוא השמש הביאו את הספר מבית הפקידות עד בית התפלה, ויובל בשמחות וגיל תחת חופה ואחריו הלכו כל בני המושבה האכרים והצעירים. בדרך שמו כבוד לכל האכרים לשאת את ספר התורה אחד אחר אחד. ואחרי אשר שמו את הספר בארון אל מקומו נשא מדברותיו החכם יעבץ ואחריו דבר

הא׳ האדון

שייד, ויגד להאכרים כי בפעם הזאת בא הנה למען תת משען ומבטח להמושבות ויושביהן כפי אשר תכון עמדתם בארץ, ולא ישאו עוד נפשם אל לחם חסד הנתן להם מאוצר הנדיב. גם השמיעם ששון ושמחה, כי הוא מוחה כעב כל חטאותיהם, אשר חטאו בשנה העוברת לו ולהנדיב, וכל אשר היתה ידם בדברי הריבות לא יזכר עוונם ולא יעלה על לב, ומעתה כל האכרים בנים המה לכבוד הנדיב ועל כולם ישים עינו לטובה ולתת להם אחרית. — — וביום השבת ב׳ סיון דבר עוד באזני האכרים, ואתו הגנן הראשי מפריז

הא׳ האדון

הרמנס, ויספר להם, כי הנדיב ואנשי עצתו החושבים מחשבות להיטיב אחריתם ולהושיע אותם תשועת עולמים, חקרו היטב ויודע להם כי לא על הלחם לבדו יחיו האכרים ויכונו עתידותיהם וכי אין דרך ישרה לפניהם למען אשר יוכלו לחיות על אדמתם מבלי עזרת אדם, כי אם להפוך את כל אדמת המושבה למטעי כרמים, ויוסף

הא׳ האדון

שייד ויאמר: אנחנו חשבנו ומצאנו, כי כאשר יהיה לכל אכר ששה הקטאר אדמה נטועה גפנים מובחרות למיניהן והיין היוצא מהן ימכר החוצה, במחיר רב, תעמודנה רגלי הקולוניסטים במרחב ועיניהם לא תהיינה עוד תלויות אל חסד אדם. וכל יתר האדמה העודפת על ששה הקטאר לאיש, אשר לא היתה עוד למזרע תבואות כאשר עד עתה, תהיה למטע עצי מלאכה ועצי פרי, אשר נטען שם ע״י בית הפקידות. גם על אדמת נזלה ינטעו גנות ופרדסים, כל עץ פרי למינו, וכאשר יהיו האכרים נקיים מעבודתם אשר הם עושים לביתם יעשו את מלאכת בית הפקידות בשכר, לפי ימי עבודתם, ואתם אל תדמו כי בעבדכם את עבודת בית הפקידות אתם נותנים חילכם לזרים, לא כן הדבר! מלבד השכר אשר ינתן לכם, לימים, עוד יש שכר רב לפעולתכם בימים הבאים, כי כל העושר אשר תצפנו כיום בבטן האדמה בעבודה אשר תעבדו אותה — לכם הוא ולבניכם. הנה ימים באים ומטעיכם יתנו פריים. והיו סביב זכרון׳יעקב מטעי כרמים ועצי מלאכה רבים והמסחר וחרושת המעשה ירבו בארץ — ומי יאכל פריים אם לא אתם ובניכם?! כל הכלים אשר יעשו מעצי המושבה, הבתים אשר יבנו בעצים כאלה, הכסף אשר יביא פרי העצים הנטעים — לכם יהיו, יגיע כפיכם תאכלו. והמושבה זכרון׳יעקב תהיה בכח ידיכם לעיר רוכלת בארץ. אחרי כן אמר להם, כי אחרי אשר יעצו בפריז להפוך את המושבות למטעי כרמים, שמו לבם אל הרעה אשר נפתחה באירופה אל הכורמים וכרמיהם בארצות רבות לבל תגע גם עדיהם לשים את נחלתם שממה. הרעה הזאת היא תולעת הכרמים האוכלת את שרשי הגפנים עד