כלותן ואשר אין כל עצה ותחבולה אחרי הראותה בכרמים כי אם לעקור את הנטיעות משרשיהן. וכבר נראה הנגע הזה בכרמי ארצות הקדם הקרובות לארץ הקדושה, ופן יגע גם עד כרמי המושבות ושבו והיו לבער אחרי שנות עמל ועבודה רבה. וזאת העצה היעוצה לעצור הרעה בטרם תבוא: להביא שתילי גפנים מאמריקה, שבהם לא תגע התולעת לרעה, לפי דברת מביני דבר, ולטעת אותם על אדמת המושבות. בשנה הזאת יטעו הקולוניסטים בזכרון׳יעקב שנים או שלשת אלפי גפנים המובאות מאמריקה, ובשנה הבאה יכרתו מהן זמורות והיו למטעים חדשים; כי כבד הדבר להביא גפנים לכל אדמת המושבה פעם אחת. ואחר ירכיבו בגפני אמריקה זמורות מגפנים אחרות נבחרות למיניהן, והיין אשר יצא מהן ישלח לאירופה, והיה סחר גויים ומוצא כסף לבעליו, ומפני התולעת לא ייראו עוד, אף כי ירכיבו בגזע הגפנים זמורות נכריות, אשר מאמריקה מוצאן, כי היא תדבק רק בשרשי הגפנים מתחת ולא בגזען. גם הקולוניסטים אשר נטעו על אדמתם גפנים בשכבר הימים וכבר יש להם גפנים טובות שתולות בנוה, יטעו בכרמיהם גפני אמריקה, בתוך הגפנים הנמצאות, גפן אחת חדשה לשתי גפנים ישנות, ואחרי אשר יגדלו השתילים החדשים יעקרו הישנים מפניהם ולא יחכו עד תשרוף בם התולעת.

״גם הבטח הבטיח לאכרים לבנות להם רפתים חדשות לבהמתם, להגדיל ולהרחיב את הישנות ועל הרפתים יבנו בתי אוצר לתבואות, ובהמה יתן לכולם לאיש כדי מחסורו אשר יחסר לו.

״מן הצעירים העובדים בזכרון׳יעקב בחר שנים־עשר איש ויתן להם בתים ונחלת שדה וכרם ויושיבם ששה

באם׳אל׳תות

וששה

בשפיה

שתי מושבות חדשות הקרובות לזכרון׳יעקב כדרך שעה מפה ומפה. והבתים אשר נתן להם, בתי גזית גדולים וטובים, והיה כי יהיו מעשיהם ודרכיהם לרצון לפני הנדיב ועשה בשנה הבאה גם את רעיהם הנותרים לאכרים. ביום י״ז סיון הוסיף

הא׳ האדון

שייד לדבר באזני האכרים, ודבריו היו מיוסדים על הכתוב ״ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום״, ויגד לנו בדברו כי עתה היתה רוח אחרת בקונסטנטינופל, וכי לב השולטן ויועציו טובים על מייסדי המושבות ופעל ידיהם ירצו, ואות לדבר, כי נתן לו השולטן אות כבוד ממדרגה שלישית על כל פעולתו אשר פעל לבנות חרבות

אה״ק ארץ הקודש

ולהרבות יושביה. גם בדבר מעשר דגן ותירוש הקל מעל יושבי זכרון׳יעקב עול כבד; כי לפנים מדי בוא הפקידים להעריך את תבואות השדות למען קחת את המעשר בשם המלך כמשפט ארץ תורגמה, לא שמו להם משפט וצדקה לקו ויקחו בחזקה כטוב וכישר בעיניהם, גם כל שוטר ומושל שלח את שליחיו אל האכרים לנגוש מהם את המס הזה, ועתה מאת

הא׳ האדון

שייד היתה זאת, כי נתנה הדת לבני זכרון׳יעקב לבל יסורו למשמעת כל שר ופקיד בדבר מעשר התבואות, כי אם לשר הפלך אשר בעכו לבדו, והיה