top of page

זכרון יעקב - א׳ סמסונוב, תש״ב – עמ׳ 185

18

פרק:

תפרח ותעלה מעלה מעלה, וכל הרואה אותה יאמר: לה נצפנו עתידות גדולות; אדמתה פנימה מעולפת כרמים גדולים וטובים, וסביב לה מטעי גנות ופרדסים, עצי מלאכה וכל עץ עושה פרי למינהו, וגם מושבות חדשות צומחות סביבותיה; אם׳אל׳תות, שפיה וטנטורה, היא עין דור. הנה עתה יושיב עליהן אכרים ונעבדו ונזרעו, כי גם בטנטורה תוסד בקרוב מושבה חדשה, לפי דברי

הא׳ האדון

שייד, והיתה למלאות מספר עשרה, — מה תרב אז המלאכה בכל הככר הזאת! וזכרון׳יעקב אשר היא עתה כפורחת, תהיה בקרוב לראש׳פנה ומסחרה יפרוץ על כל סביבה.

״ועל הכל עלז לבנו בהרחיב גבול שפת עבר בזכרון׳יעקב בשנה הזאת. תחת אשר לפנים נגרע פה חוקה ותרד פלאים, יותר מבכל המושבות. ועתה בא עתה ותרם קרנה כפי אשר לא פלל איש מאתנו כי יהיה כדבר הזה עתה. האח מה נחמד המראה כי ילדים וילדות בני עשר שנים ובני אחת־עשרה שנה שומעים עברית כלשון עמם. בבוא יום אחד לבית אחד האכרים והנה על השולחן גליונות כתובים עברית והמכתב מכתב נערה קטנה אחת בת עשר שנים, לקחתי עמה דברים ואשאל אותה שאלות רבות בשפת עבר והיא השיבה אותי על כל שאלותי דבר דבור על אפניו, ועל טוב יזכר שם החכם יעבץ, הנותן לילדים לקח טוב שעות אחדות מלבד הלקח אשר יתן להם המורה העברי; מה נעמה התקוה הזאת ללב כל איש יהודי חובב עמו, כי תבוא מציון ישועת ישראל — ותחית השפה העברית!״

*

דברי

הא׳ האדון

שייד בדבר התולעת המכרסמת בשרשי הגפנים נראים כדברי׳חרדה לגורלם של האכרים. ואולם הנסיונות הרבים לבסס לאכרים מעמד איתן ברשות עצמם, נכשלו. תחילה נטעו כרמים, כדמות גנים, מאחרי חצרות בתיהם. כרמים אלה הצריכו עבודת׳יד ועבוד־מעדר. אחר׳כך הרחיבו את גבולות הכרמים במיוחד בשביל חלק מסוים של אכרים (שנקראו ״נוטעים״ כפי המסופר לפני כן) וכרמיהם ניטעו על פני חלקות רחבות׳ידיים, אשר סוקלו מן האבנים והסלעים. תקנה זו באה לצמצם את הדרישה לקרקע בשביל מזרע, שלא הספיקה לכל האכרים, גם אחרי שחלק גדול מהם גורשו או עזבו את המושבה מחמת ״המרד״. ואולם גם הצעתו של שייד (ואתו הגנן הרמנס), אשר עליה הוחלט על פי יועצי הנדיב, להפוך את כל אדמת המושבה לכרמים ומטעים — גם היא לא הביאה ישועה. אם לא על הלחם לבדו יחיה האדם, על המטעים לבדם לא כל שכן. על כל פנים, לא שוא היתה חרדתו של שייד לגורל הכרמים, אם התולעת תוסיף לכרסם את שרשי הגפנים. והנסיון המר הוכיח את הדבר לעין כל בשנים הקרובות, כאשר נתגלתה מחלת הפילוקסרה ועשתה שמות בכל כרמי הגפנים.

הצעת שייד (והיא ודאי הצעת המומחים והגננים) היתה, לנטוע בין הגפנים בכרם גפן אמריקנית לכל שתי גפנים אחרות. הואיל והגפן האמריקנית ידועה למעשה כגפן בר, יוכלו להרכיב בה רכב גפן ממין מפותח ותרבותי — וממילא

כתובת: רחוב הנדיב 2,  זכרון יעקב

 3095001 ת.ד. 10, זכרון יעקב

טלפון : 04-6294888

דוא״ל:  Museumzy@gmail.com 

  • Facebook
  • Instagram
הלוגו של מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
bottom of page