״ — — מושבה זו לפי מספר תושביה, היא הגדולה במושבות — כותב בין שאר דבריו אוסישקין ב״די יודישע פאלקסביבליאטעק״ המוצא לאור ע״י ש. רבינוביץ — שלום עליכם. — — אף כי לפי טיב האדמה והמצב הכלכלי המשובח עולות יתר המושבות שביהודה כולן כאחת על זכרון׳יעקב. — — הנה היתרון למושבה זכרון׳יעקב הוא, שבה יוכלו למצוא עבודה צעירי המושבה שרצונם לעבוד עבודת שכיר. שכר העבודה הוא מן

1 – ½1

פרנק ליום; לפי צרכי החיים במושבה. אפשר לעובדים אף לחסוך כסף מסכום משכורתם. הפועלים העברים הראשונים הוכנסו לעבודות המושבה בקיץ 1887, בעת בקורו של הברון שם, ומאז לא חדלו להוסיף פועלים עבריים לעבודות המושבה. הרבה מן הצעירים ההם, שהצטיינו בחריצותם ובאהבת העבודה, הושיבם הברון על הקרקע והם חיים חיי משפחה בשלוה; הם דרים בכפר הזעיר ״אחות זכרון׳יעקב״ (הכונה לבת׳שלמה, המעתיק). בזמן הראשון עבדו בנחלות המושבה ערביי הסביבה והגרמנים מהמושבה הקרובה וירטמבורג. עכשיו נעשות כל העבודות במטעים, בנינים, עבודות האדמה כבישים, עבודת הובלה — אך ורק בידי יהודים.

מצבה של מושבת זכרון יעקב ובנותיה כיום הוא: מידת אדמתה כ-1000 דיסיאטין. בתים, בני קומה אחת ובני שתי קומות, למעלה ממאה, כולם בנויים אבן. 54 בתי העץ פורקו, לאחר שנתקבל הרשיון לבנות בתים, ובמקומם נבנו בתי אבן.

״כיום הזה נטועות מאה אלף גפנים. אך עוד מוסיפים לשתול, וביחוד זמורות אמריקניות, שאינן חוששות לפילוקסרה. פה אתה מוצא גם שאר מיני נטעים, כמו: לימונים, תפוחי׳זהב, זיתים, ושאר נטיעות. — מספר הנפשות במושבה, עם בנותיה, למעלה משש מאות, מלבד הפועלים השכירים.

״מהבנינים הצבוריים קיימים בזכרון׳יעקב בית מדרש גדול, בית׳ספר לנערים ונערות. שם מלמדים את השפה העברית, הערבית והצרפתית, חשבון, היסטוריה כללית ועברית, גיאוגרפיה כללית וארצישראלית. שפת ההוראה של כל הלמודים האלה היא עברית. מלבד הבנינים הנ״ל יש עוד בנין מיוחד לחברי ההנהלה, בית מרחץ ומקוה, בית מרקחת, הנותן צרכי רפואה חנם גם לערביים. מלבד המתיישבים עצמם דרים בזכרון׳יעקב עוד משפחות אחדות של בעלי׳מלאכות, חנונים, המנהל וסגנו, גנן ושני עוזריו, רב,

שו״ב שוחט ובודק , רופא, רוקח, שלשה מורים ומיילדת אחת. כולם מקבלים משכורתם מאת הברון. כל תושבי המושבה יהודים כמובן, חוץ מן הגנן שהוא צרפתי״.

בעתון הגרמני ״וורטה דיס טמפלס״ משנת 1890 מסופר מעט על מצב המושבה. יש בדברי השכנים הגרמנים עניין מיוחד, מאחר שבן׳שמואל, שלא כוורמסר, חדל מהעסיקם לצרכי זכרון׳יעקב, וראה לו חובה למסור כל עבודה ומלאכה במושבה לאכרי המושבה עצמם.