די מחסור כל הקולוניסטים, והאדמה אשר תכשר לתבואות נחלקה לחמשה קולוניסטים אשר יהיו לאכרים כאשר היו. וגם אלה שמחו בחלקם והין ברכה כאחיהם הנוטעים, כל אדמתם טובה ונחלתם רחבת ידים לפניהם ומקום להם, גם למזרע תבואות גם למטע עץ פרי, — -

״— — בטנטורה יבנו עתה שני בתים חדשים לשני אכרים. הבתים יבנו תחתיים ושניים, מתחת מקום לבהמות וממעל לאדם. עוד חדשה נעשתה בזכרון־יעקב, אך מידי האכרים היתה זאת: כי יסדו אגודה ״הכנסת אורחים״. כל האכרים וגם הצעירים יתנו את תרומתם, פיאסטר לחדש, וכל יבוא אורח בגבולם וכלכלוהו ימים אחדים או יתנו בידו גם כסף לדרכו, לפי דברי ראשי האגודה ומשמרתה ביד אחדים מן האכרים ואחד הצעירים וכל שבוע יבואו אחרים תחתם חליפות ובראשם הרב החכם

ה׳ השם, או האדון

יעבץ והד״ר זוסמן״.

אגודה זו שעליה מדבר כותב המכתב, אגודת ״הכנסת אורחים״, וכן גם בית׳החולים, נוסדו בימי בן׳שמואל, והיו לברכה לא רק לזכרון׳יעקב לבדה אלא גם למושבות שנבנו אחרי כן, כגון חדרה ועתלית.

בית הכנסת אורחים נוסד בשנת

תר״ן 1890 , מאחר שהכירו בנחיצותו וחשיבותו. אכרי זכרון׳יעקב שמם כמכניסי׳אורחים הלך לפניהם. שבת ללא אורח — כאילו ניטלה ממנה הנשמה היתרה.

מי שעבד כפועל שנים רבות אצל האכרים והפקידות, מספר על מדת הכנסת׳אורחים של אכרי זכרון׳יעקב. ״בערב שבת אחרי התפלה הרגישו בי האכרים והכירו בי איש חדש. מיד עמדו עלי

יחזקאל הורנשטין ואריה ליב נידרמן , אחד מימיני ואחד משמאלי, ואיש מתחרה ברעהו, כל אחד מבקש לזכות במצות הכנסת אורחים ו״באורח לשבת״, זה מושכני לכאן וזה לכאן, כל אחד מבקש להוכיח, כי הוא הזמינני ראשון, ואחד טוען לעומת רעהו, כי הוא שהכיר בי אורח לראשונה... סוף דבר, נידרמן ״נצח״ ואותה שבת התארחתי בביתו וסעדתי על שולחנו. לא היו כאנשי זכרון׳יעקב מכניסי אורחים ושומרים מצוות

ד׳ אלוהים

תמיד״.

ואלה הם החברים והמייסדים של ״הכנסת אורחים״ בזכרון׳יעקב: הרב זאב יעבץ, ד״ר זוסמן, יעקב אדלר, מתתיהו תמשיס, אלתר לייטנר, צבי שצמן, ירחמיאל הלפרין, פנחס סוקולוביץ, אריה ליב נידרמן, יחזקאל הורנשטין, מאיר ליב הירשקו, מרדכי צבי ברונשטין, שמעון שוורצמן, אפרים פישל אהרנסון, קלמן אהרנסון, יצחק קופמן, ח. ב. שוורץ, מרדכי קרניאל, מרקוס אלתר, משה מלר, יצחק אהרן אפלבום, יצחק גולדשטין, משה רבניקר, שמואל שטרנברג, יעקב אפשטין, אפרים אשכנזי.

בארכיון שמורות שתי קבלות של הכנסת אורחים, האחת מחדש ניסן

תרנ״ו 1896 , המאשרת קבלת מתנה ממר

אליהו שייד

בסך 217 גרוש, מאושרת בחתימת הגזבר

פ. אהרנסון ; השניה מחדש תשרי

תרנ״ז 1897 , בסך 27.5 גרוש, מתנת

הא׳ האדון

חזן

ומאושרת בחתימת יד הגזבר

טוביה קרופיק .