בחכמתו, ואם בעצמו לא יתהלל, כחוב וכמצווה על חברו הרואה את חכמתו לספר בשבחו ולהלל בקהל חכמתו). ולא זו אף זו, לא רק במאכל ומשתה יפטרו

א״ע את עצמו

מיד חובתם לקיים מה שנאמר: איש את אחיו יעזורו, אף גם עבד לרוץ לפניו וסוס לרכוב עליו ושאר דברים הנחוצים יספיקו להאורח, ולא בגוזמא אספר

כ״ז כל זאת

רק הדברים כהויתן, כי העבד המשמש בבית האכסנאי העומד לשרת לכל האורחים הסוחרים אשר יבואו שמה, גם האורח הזה בכללם לשרתו ולסור למשמעתו לכל אשר יצוה עליו, גם אם רצון האורח (אחר אשר התעכב אצלם ג׳ ימים) לנסוע משם הלאה ישלמו בעדו שכר עגלה או סוס עד יפו או חיפה אל איזה דרך אשר האורח יסב פניו ללכת, גם צידה לדרך הענק יעניקו לו, ומלבד כל הדברים האלה לפעמים גם תמיכת כסף ינתן לאיש מכובד אשר ימצא חן בעיניהם בכשרון מדותיו, גם לפעמים רבות פורצים את גדר התקנות ויצאו לחוץ משורת הדין התקנות. בעת הסתיו בימי סגריר אשר האורחים (אחר אשר קבלו כל החוב אשר היה להם בידי הקאלאניסטים) לא יוכלו להעתק משם הלאה, כמשפט הראשון יעשה להם, לחם חוקם ינתן להם והאוכל תבשיל לא יכרת מפיהם יום או יומים, או יחדשו להם כל השלשה ימים כקדם, כמשפט הזה יתנהגו מעת הוסדם עד היום הזה. מי יתן והיה לבבם זה גם בין אדם למקום אז אמרתי ירבו כמוהם בישראל. אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטם

ה׳ השם, או האדון , יגמול

ה׳ השם, או האדון

לאנשי חסד כמפעלם במדה אשר מודדים בנקיון כפים, ימדד להם רב טוב מן השמים, וברכת העוברים תחול עליהם. — — אני המספר בשבח של חברי, עבדתי שם עבודתי בנטיעת אילנות בגן הברון ששה חדשים, והתבוננתי על כל מעשיהם הטובים ולא מפי השמועה באה לי״.

עוד יבואו בספר הכנסת־אורחים הקדשות מיוחדות, כתובות באותיות־דפוס, מעשי ידיו להתפאר של ר׳ פנחס סוקולוביץ, מתובלות תורה ומליצה, לכבודם של הנדיב רב החסד, אליהו שייד, יעקב בן־שמואל וכו׳. אף דוד וולפסון בא על החתום בספר והרב מוהליבר רושם בו לאמר:

״כאשר זיכני

ה׳ השם, או האדון

לעלות לאה״ק ובקרתי את הקאלאניע המהודרה זכרון יעקב וכאשר שבעתי רב עונג ונחת מבנינו וכרמיה גינותיה ושדותיה, אשר הנדיב הגדול ברוב פזרונו הוציא את הכל מאש קדושתו

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל ,

השי״ת השם יתברך

יגן בעדו ויאריך ימיו וימי רעיתו הגבירה וימי בניו היקרים שיחיו, ויצליח בכל אשר יפנה. עוד מצאתי לשמחת לבבי כי הקאלאניסטים

שי׳ שיחיה

דאגו בעד אורחים עניים העוברים דרך זכרון יעקב ועשו חברת הכנסת אורחים בסדר ישר ונכון. יואל

ה׳ השם, או האדון

לשלוח את ברכתו עליהם שיוכלו להחזיק האורחים וליתן להם צידה לדרכם וגם אנכי נדבתי חמשה פראנק

ולראי׳ ולראיה

ואות אמת באתי על החותמת, אור ליום

א׳ אדון

מוש״ק מוצאי שבת קודש

ז״ק זרע קדושים

סיון

התר״ן 1890

פה בזכרון־יעקב נאום

שמואל בהרב

מוהרי״ל מורנו ורבנו הרב יהודה ליב

מאהליווער

החובק״ק ביאליסטאק ברוסיא״.