אם לא תבינו צרפתית אין רע, אך אם תדברו ז׳רגון זה רע מאד. הז׳רגון איננה שפה, עליכם לדבר רק השפה אשר בה דברו אבותינו לפנים, היא השפה העברית. אקוה, כי בבואי הנה עוד פעם אמצאכם מדברים עברית.

״ויענהו אחד האכרים לאמר: יחי הברון מיטיבנו! כי ילדינו ידברו עברית נוכל לקוות, אך לא אנחנו, אשר בילדותנו לא למדנו, ועתה טרודים אנו בעבודתנו, ממנו כבד מאד הדבר.

״ויוסף הברון לאמר: (באזני האדון דיזנגוף, והוא תרגם דבריו לז׳רגון) בחסדי אדוננו השולטן אתם יושבים בארץ הקודש. מה שמח לבי בראותי היום את הרי הכרמל עוטים כרמים הנטועים ונעבדים בידי יהודים, אך ידוע תדעו כי אבותינו לפנים בעברם על מצוות תורתנו הקדושה, ולא שמעו בקול נביאינו וחוזינו, חרה בהם אף

ה׳ השם, או האדון

וישליכם מעל פניו. בתורתנו יש מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו. שימו לבכם היטב לשני מיני המצוות האלה יחד. הראו נא לכל באיי־עולם, כי היהודי ההולך בדרך האמונה הצרופה ותורתנו התמימה, הוא גם עובד חרוץ ומועיל לארץ ולאנושות בכלל. היו עבדים נאמנים להדר השולטן הרחמן, אשר בחסדו אתם יושבים לבטח בארצו.

״בצאתו מבית התפילה הלך אל החנות החדשה, אשר יסד לטובת המושבה ויצו למנהל החנות, כי לא יביא לחנותו כל דברי מותרות ולוקסוס. משם הלך לגן הטיול וישב לביתו.

״בלילה עבר את כל אורך המושבה מן הקצה אל הקצה, ובראש כל חוצות השיאו משואות עד אשר נראתה כל המושבה כאבוקת אור. והא׳ חזן ספר לו, כי ילדי בית־הספר ערכו בחג הפסח חזיון בעברית, ויאמר כבוד הברון כי חפץ הוא לראותו. ביום החמישי הלך להתבונן אל הכרמים בזכרון, שפיה ואום־אל־ג׳מל, ויהי גם בריחים של קיטור, ויבקר את היקב ובית מעשה המשי, ולפנות ערב בא לבית־הספר ויבחן את התלמידים בעברית וצרפתית, ויצא מבית־הספר מלא רצון, ויאמר כי יכין בית־ספר לערב לבאים בימים. בלילה ערכו התלמידים החזיון

זרובבל

וישמח הנדיב מאד והרבה פעמים מחא כף. ויען כי המקום צר מהכיל את כל אנשי המושבה, צוה כי תבאנה רק הנשים לבד, למען תוכלנה לבוא בו כל נשי האכרים, ולפני עריכת החזיון דבר לכל הנשים כדברים האלה:

״ביד האמהות מסור פקדון יקר ונכבד מאד מאד, והוא חנוך הילדים. שמורנה את הפקדון הזה אשר בידכן, שלחנה את בניכן ובנותיכן בכל יום ויום לבית־הספר ללמוד עברית וידעו את התורה, המכילה בתוכה מלבד החוקים והמצוות, גם מוסר ומדות נעלות, והן הן אשר נתנו הכוח והעוז לדתנו הנצחית. כי לא מרב עניכם לקחתי אתכם תחת מחסי, כי אם מראותי את תשוקתכם הגדולה לשבת באה״ק ולחיות לפי רוח דתנו. התרגלנה אתן ובנותיכן להתפלל בכל יום. אל תקחנה לכן משרתות, עשינה כל מלאכותיכן בידכן, ועזורנה גם לבעליכן בעבודתם, כי עיני כל באי עולם