של היהודים היא להחלץ מן העניות המנוולת. ואם היהודים מבכרים את ארץ־ישראל על פני שאר הארצות, הרי אין זה אלא משום שכאן אין הוצאות הדרך מרובות ביותר ומשום שיקל עליהם להסתגל לתנאי הארץ ולמצוא להם מקור־פרנסה. אין להסיח את הדעת גם מן העובדה שהם קשורים בארץ־ישראל על־ידי זכרונות יקרים להם״.

מקורות חשובים לתולדות חבת־ציון ברומניה פרסם העסקן החשוב ד״ר ק. ליפא ב״המגיד״:

״הדעה ליסד קולוניות בארץ הקדושה אינה חדשה מקרוב באה וכבר העירו עליה אנשים חכמים שלומי אמוני ישראל; — — אך היהודים הרומינים המה הוציאו הדעה מן הכוח אל הפועל; המה נדבו נדבות כסף, המה עזבו ראשונה ארץ מגורם ויכתתו רגליהם אל ארץ אשר לא ראוה מעולם, לשבת בין עם אשר לא ישמעו לשונם ולעבוד עבודה אשר לא למדוה מנעוריהם. המה הראו לכל ישראל כי טובה ארץ אבותינו כמקדם ויושביה הערביאים אנשי חסד המה, ביניהם ישב ישראל לבטח. מי הגיד לנו מראש, כי היהודים יושבי רומעניא, אשר לא לקחו חבל מעולם בהתפתחות היהדות, יעלו בראש בשוב ישראל לארץ אבותיו, ויהיו לנס עמים ויהיו לשם בדברי הימים לישראל? מלאכות גדולה ונכבדה נפלה עליהם וחבלי נפל לי בנעימים, כי שמוני לראש לנהלם וללכת לפניהם. ומה נפלאו חלונות התולדה! מארץ רומעניא יצאה השנאה לבני שם והלכה והתפשטה בין העמים הנאורים, ומארץ רומעניא יצאה גם הדעה לעזוב בפועל ארצות אירופא והלכה והתפשטה בין היהודים גם בארצות הנאורות... עוד בשנת

תרכ״ז 1863

בצאת ראשונה הקצף על היהודים ברומעניא, ברדוף אחריהם משנאיהם בחוצות קריה וישלחום מעבר לנהר הדאנויא, אז נולד החשק בלב צעירי בני ישראל לעזוב את הארץ, לבקש מפלט למו בארצות אחרות ותמלאנה אותם הארצות הקרובות. ראשונה הלכו הנערים לומדי אמנות, כי נקל לאיש אשר מלאכת יד בידו, למצוא מחיתו גם בקצוי ארץ ואיים רחוקים; אז רוב האמנים ביאסי נשארו בלי נעריהם. מן היום ההוא החלו הנערות ללמוד אמנות במקום הנערים, ועד היום הזה בוא יבואו אלי נערים לדרוש כתב מליצה אל החברה

כי״ח כל ישראל חברים

בלכתם לפראנציא לשכון שם, באין תקוה בארצם לימים הבאים. ויהי בהחל הדעה של ישוב ארץ־ישראל למצוא לה מהלכים ברומעניא נדברו בה רק אנשים אחדים זעיר שם זעיר שם וכל השומע הניד ראשו עליה, זה בשחוק וזה מחוסר אמונה. איש אחד ושמו שמעון ברמן בא מארץ הקדושה למכור ספרו, אשר כתב אודות ישוב א״י, והעיר אותנו (כעת הנהו עובד אדמתו בארץ הקדושה סמוך לירושלים) לשים עין על הארץ ולשוב לשבת שם לעבדה ולסחרה כי טובה היא. הדבר הזה חדש היה בעינינו, וגם האיש הזה כזר היה לנו, כי הוא היה האחד ואין שני לו הבא לחוצה לארץ ולא בקש נדבות ולא חרף את ארץ הקדושה, ונפלאו דברי האיש באזני כל שומעיו, כי אלה שקדמוהו