במלאכתו הגדולה, ומועצת שרי הממשלה החליטה החלטה רשמית, והדר השולטן הואיל לקים ולאשר את ההחלטה הזאת, להכיר הכרה רשמית את המושבות העומדות וקיימות, להתיר לגמור את הבניינים שכבר החלו לבנות בהמושבות, להעביר את כל הקרקעות על שם הנדיב, להרשות מכירת קרקעות ליהודים בוואלית (מחוז ארצי) סוריה ובירות, להרשות לרשות דמשק לתת הקושאנים על האדמה שכבר קנה הנדיב בעבר הירדן״.

אין ספק, כי החלטות אלה גרמו לבקורו של הואלי במושבה. וודאי שבקור זה הוא פרי בקורו האחרון של הברון. ״הצבי״, על־ידי סופרו מ. קויפמן בגליונו מיום ב׳ תמוז

תרנ״ג 1893 , מודיע במכתב מזכרון־יעקב מיום כ״ה סיון, כי ״ביום הראשון

כ׳ כבודו

סיון בא שליח להגיד להפקידות כי בצהרים יבוא סעדת הואלי זכרונה. ויעשו לכבודו שער הכבוד מעוטר בפרחים ועליו כתוב בערבית: ״יחי מלכנו עבד אל חמיד לעולם״. ועל כל בית ועל כל עץ נפנפו דגלי תוגרמה. וכל פקידי זכרון והאכרים יצאו לקראתו הרחק מחוץ למושבה. והמורים עם תלמידיהם והמורות עם תלמידותיהן וחזן עם להקת משורריו יצאו עד עין המים. ובשעה שתים־עשרה הופיע כבוד סעדת הואלי במרכבתו. והנערים שרו לפניו שירי עברית וערבית. ובבואו אל המקום אשר עמדו שם התלמידים, ירד ממרכבתו ותגש אליו ילדה קטנה ותגש לו צרור פרחים יפה עד למאד ומכתב כתוב באותיות מוזהבות ברוך הבא לאורח. משם הלך ברגל עד בואו לבית התפילה, ויצא לקראתו הרב עם נכבדי העדה ובידו ספר תורה, ויקוד הואלי מול ספר התורה. אחרי הצהרים באו גם כבוד הפחה מעכו והקימקאם מחיפה. לפנות ערב יצא לשוח במושבה ויבואו ביתה הכנסת ויברך החזן עם להקת המשוררים בברכת ״הנותן תשועה״ להוד מלכות השולטן וברכת ״מי שברך״ להואלי. אחרי התפילה נגש אל הרב ויושט לו את ידו ויביע לו תודתו, ויאמר: התפללו תמיד בשלום השולטן, ואקוה כי כאשר ישבתם עד הנה בשלוה תחת צל כנפי מלכנו, כן לא יסיר את חסדו מכם לעולם ועוד ייטיב לכם הרבה... בלילה עשו תאורה יפה מאד, אנשים נכבדים נשאו לפידים בידיהם ויעברו בכל חוצות המושבה, ופנסים הרבה מצבעים שונים תלו מסביב לשער הכבוד ולפני בית־הפקידות ולפני החנות הגדולה, ונערי בית־הספר עמדו בשורה לפני פתח ביתו ושרו שירי עברית וערבית והחזן עם להקת המשוררים שרו שירים. ובעת ההיא הופיע כבוד הואלי על פתח הבית ופניו הפיקו נחת־רוח. גם בני מושבת חדרה באו זכרונה לקבל פני סעדת הואלי ויקבלם ברצון ויסביר להם פנים. וביום השני בשעה שמונה בבוקר נסע לחיפה, ולפני לכתו אמר לה׳ חזן כי מלא רצון הוא מהיהודים בזכרון״.

לאחר הבקור הקודם של הברון, פעל לטובה גם בקורו של הואלי, מאחר שכפי הנראה, הגיעו מקושטא הבירה הוראות לטובה בנוגע למושבותיו ומפעליו של הברון. עבודת בנין הבתים נמשכה גם לאחר בקורו של הברון ונשלמה בשנת

תרנ״ד 1894 .

אך עוד רבה העבודה, ועוד חזון למועד.