גדולים והוא יתן לכם ביצים מעופות אלה, למען תגדלו גם אתם עופות כאלה במדה מרובה״.

ה. ״וכן צריכים האכרים שיהיה להם די חלב, למטרה זאת אני אשלח לכם מין עזים טובות, החולבות כמו פרות, ואכילתן היא מעטה, תחת אשר העזים שפה הנן מהמינים הפחותים האוכלות הרבה וחולבות מעט״.

ו. ״מסחר היין מהמושבות שבארה״ק עוד לא נתפתח כראוי עד עתה, אבל אקוה כי סוף כל סוף, אמצא פתרון גם להשאלה הזאת. — גם עשיית היין במדה מרובה קשה מאד בתחילה, לכן כמובן כי עשיית היין בשנה זו לא נעשה פה באופן מסודר כראוי, אבל אקוה להיטיב גם את הדבר הזה. ברבייה יבוא הנה להשגיח על הבצירה ועשיית היין״.

ז. ״האכרים צריכים לדקדק הרבה גם הם כי יביאו ליקב רק ענבים טובים ונקיים דוקא, למען יהיה היין יותר טוב ויותר משובח״.

ה. ״מחיר הענבים שאני נותן לכם עד עתה, איננו המחיר האמתי של הענבים. המחיר הזה, הוא רק השערה לפי ערך הכלכלה שנצרך לכם, אבל לעתיד, אתן לכם רק המחיר האמיתי של הענבים ולכן העובדים החרוצים יראו ברכה בעמלם, ואלה אשר לא יעבדו בחריצות, לא יהיה להם שכר הרבה״.

ט. ״תדעו, כי אני יודע מכל הנעשה במושבה, מדבר גדול עד דבר קטן״.

י. ״שני פקידים יש לי, אשר המה יבקשו תמיד ממני תמיכה לטובת המושבה. והמה האדון שייד, והא׳ בן־שמואל, ואני אינני מרוצה בזה כל כך״.

״המלים האחרונות חזר וכפלן הברון גם באשכנזית, אבל אמרן בפנים מאירות ובמעט צחוק על השפתים, כאומר: אף על פי כן מה שאני נותן לכם, אני נותן בעין יפה. ככלות הברון לדבר קראו כל הנאספים ברגש ״יחי הברון״. מבית־הכנסת הלך הברון לבית הפקידות, ושמה קבל עוד את פני הפקידים ונושאי המשרה הגבוהים, ואחר זה אכל שמה את סעודת הצהרים, אבל לא האריך בה יותר מחצי שעה, ומיד אחר סעודתו יצא הוא והברונית מבית הפקידות, והתזמורת אשר עמדה לפני הבית השמיעה את נגינותיה, והברון מחא את כפיו להם לאות תודה, ויאמר להם — בשפת אשכנז — האדון שייד יבוא הנה והוא יכתוב לי פרטיכל, גם מכל דבר הנחוץ לכם. ובעלי התזמורת קראו ״יחי הברון״. אחרי הנגינות הלכה הברונית יחד עם רעייתו של האדון בן־שמואל, לראות את החנות הגדולה אשר במושבה ולבקר את בית־הספר, והברון יחד עם הפקידים רכבו על סוסיהם לטייל ברחובות המושבה, האכרים לווהו בקריאות ״יחי הברון״. אחרי הטיול אשר ארך כרבע שעה צווה הברון שיתאספו אליו האכרים עוד הפעם, כי עוד לו לאמר להם איזה דברים ויבואו לבית הפקידות, ויאמר להם הברון בשפת אשכנז: ״דעתי איננה נוחה מאותם הבונים בתים ומשכירים לאחרים ומרבים את המסחר במושבה, וכבר נתתי את פקודות אודות ענינים כאלה לאדון בן־שמואל, וכל מגמותי וחפצי, שאתם תעשו