הרב הגדול צדוק כהן על ערך הישוב לעם היהודי הנרדף והמנואץ בפי אויבים רבים. ואלה היו דבריו של שייד:

״אדוני, עד כה בדברנו על המושבות בארץ ישראל, יכולנו רק להבטיח כי היהודים אשר יתישבו שם יתמכרו לעבודת האדמה בהתלהבות. אך הוסף הוספנו כי כל הימים אשר בני המושבות לא יראו פרי בעבודתם לא תעשה העבודה הזאת אלא מעט, בעצלתים; ורק חובבי־ציון האמתיים השתתפו אתנו באמונה בעתיד. אך רבים מבני עמנו דברו בקול אחד עם צוררי היהודים, כמו שהוא נהוג לצערנו הרבה הרבה בקרבנו, ויאמרו כי לעולם לא יוכלו היהודים להיות אכרים טובים. ועל טענותי ענוני: אם יש לכם כרמים, הלא יען כורמיכם הם נוצרים והעובדים הם ערבים. רק הם עובדים עבודה והיהודים עומדים רק ומביטים... אדוני, הלא ידעתם כי אין חרש כמו מי שאינו רוצה לשמוע. יכול לא יכולתי בשום אופן להביא אמונה בלב אותם שלא רצו להאמין. עתה איפוא הייתי חפץ כי היה יהיו פה בקרבנו! אני מקוה כי הראיות אשר אציע לפני שומעי הנכבדים תפקחנה סוף סוף עיניהם. אבל, גם אם אינם פה, הנה תקותי חזקה כי אחדים משומעי יספרו להם את אשר שמעו. יש רבים האומרים, כי דבר מאומת וברור הוא, כי אין היהודים מסוגלים להשתמש בעשר אצבעותיהם לעבוד עבודה בידיהם. הבה, יבואו נא כל האנטישמיים האלה, יהיו מאיזה מחנה שיהיו, יבואו נא אל מקום המעשה לראות בעיניהם מה שעשינו. ראשית דבר, אין לנו עתה כי אם גננים יהודים. רובם בני האכרים בעצמם, או בני יהודים יושבי הארץ ההיא ובשרותם הם לנו לתועלת רבה. ואלה שמותיהם: האדון כהן, גנן ראשי בגולן הוא בן ירושלים. קבל סמיכותו באנגליה וגרמניה והשלים תלמודו במונפוליה. סגנו, האדון אליפנדרי, הוא מתלמידי מקוה־ישראל. האדון אהרנסון, ראש עבודת האדמה במטולה, הוא בן אכר והשלים למודיו בגריניון. האדון בכור אלחדיף, המפקח על עבודת האדמה ביסוד־המעלה, נולד ברודוס והיה אחד מראשוני התלמידים במקוה ישראל. האדון פרץ פסקל, בן אכר, למד בבית הספר לעבודת האדמה בורשליה (ורסל) הוא גנן ראשי בראש־פנה. סגנו האדון בוקשסתר, בן אכר, למד את עבודת האדמה במושבות וכמו כן חברו האדון הורביץ אשר נתמנה עתה מפקח על עין זיתים. ראש עבודת הגנים בזכרון־יעקב, האדון רוזנהק, הוא בן פריז, תלמיד בית הספר רואיבה אצל אלג׳יר. משם הלך להשתלם במונפוליה; סגניו האדונים רואינובסקי, כהן וגרייבסקי הם תלמידי מקוה־ישראל. ראש עבודת האדמה בזכרון־יעקב, האדון בוסקלה, הוא יליד ארץ־ישראל; הוא למד בבית־הספר לעבודת הגנים בוירשליה (ורסל). אחד מסגניו, האדון בנימין, הוא תלמיד מקוה־ישראל, והשני האדון ברונשטין, נתחנך בזכרון־יעקב עצמה. תחת פקודת האדון שליט נמצאת המושבה חדרה, והוא המשגיח על מלאכת יבוש הבצות שם. הוא בן אכר ולמד במונפוליה. בפתח־תקוה מנהל עבודת האדמה האדון אפלבוים, אשר יצא מבית־הספר ברואבה, הוא גם כן בן אכר. סגנו, האדון שמואל, נתחנך