נתקבל פה אחד. וכיון שהאכרים — לפי התנאי שהותנה עם הפקידות — היו חייבים להמציא את הענבים עד מכונת הגריסה, העסיקו את שאר האכרים, אלה שלא היו להם ענבים, בעבודת ההרקה.

תשובת מאירסון היתה הבטחה: להשפיע על הברון הנדיב, שיוסיף לכל אכר אדמת־חריש עד כדי שיוכלו לספק את צרכי־קיומם בשלמות. מתוך הבטחה זו נפרדו האכרים ממאירסון, וימים מספר אחרי פגישה זו יצא מן המושבה.

רק לאחר שיצא מאירסון נתבררו מעט מן הפרטים שגרמו לשהייתו הארוכה במושבה. שטרקמט פטר את ה״כור״ (מקהלת המשוררים) וכן גם את מנהל התזמורת, אף על פי שקיום התזמורת היה מובטח ממס הבשר. שטרקמט פקד שלא להשכיר דירות ל״זרים״. עכב את תשלום דמי הענבים וגם את כסף התמיכה לא שלם. מעתה לא היתה לפני האכרים דרך אלא לקבל קרדיט ב״דפו״.

אחרי

חוה״מ חול המועד

סוכות נקראה אספה כללית של האכרים ונבחר ועד בן י״ג חברים לזמן של שלוש שנים, לשם הנהלת עניני הקומונה. לועד זה נבחרו:

ל. ניימן, יוסף גרף, מאיר ליב הירשקו, זיידה גולדשטין, אלתר לייטנר, זלמן הלפרין, יוסף אפשטין, יצחק קופמן, א. וינטרויב, מרדכי בונשטין, אריה ליב נידרמן, יעקב אפשטין ומרדכי קרניאל .

מאספה לאספה הלכה וגמלה ההחלטה לחלק את כל ההכנסה מן הענבים לפי הנפשות, אחד המרבה ואחד הממעיט להכניס ענבים מכרמו ליקב. כולם שוים לגורל.

קראו לזה ״קומונת הענבים״, והועד — ״ועד הקומונה״, ובחירתו לשלש שנים — ״שלש שנות הקומונה״ בדברי ימי הישוב.

והרי לפנינו מכתב הועד אל הפקידות:

״אנו מודיעים לאדמיניסטרציה הנכבדה, כי היום 20 ספטמבר 1899 נבחר ועד. המושבה מצאה לנכון, כי הועד יהיה בן 13 חברים ויבחר לשלש שנים; וינהל את עניני המושבה, הכנסת אורחים, בית־הכנסת, הספריה ולינת הצדק; הנבחרים הם:

1)

ניימן

51

קולות

8)

יעקב אפשטין

22

קולות

2)

הירשקו

50

״

9)

בונשטין

27

״

3)

יוסף גרף

50

״

10)

זלמן הלפרין

37

״

4)

זיידע גולדשטין

46

״

11)

וינטרויב

26

״

5)

לייטנר

42

״

12)

ליב נידרמן

25

״

6)

יצחק קופמן

39

״

13)

מרדכי קרניאל

20

״

7)

יוסף אפשטין

37

״

אנו מעידים כי הבחירות התנהלו בסדר גמור״.

״וינהל את עניני המושבה, הכנסת אורחים״ וכו׳. לנהל את עניני המושבה? פרוש הדבר, לפרוץ לתוך תחומה של הפקידות! שטרקמט ראה כאן פגיעה בכבודו