ביחוד נעוץ שורש מעמדם הירוד תחת עול שלטונה של הפקידות. מכל מקום, בשעתם הדאיבו הדברים את הלבבות, והאכרים היו רוגזים ומתמרמרים. אכר אחד רשם ביומנו: ״גם אחד־העם מיסרנו בשוט לשון, לא דיינו הפקידות״.

אם הועילו דבריו של אחד־העם לשנות דרכיה של הפקידות — ספק הוא, אבל ״לחם״ ו״עצמאות״ טרם השיגו האכרים.

*

ביום 18 לחודש פברואר קבל הועד מכתב מנשיא

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

מר נרסיס לוין מפריז. המכתב עורר שמחה גדולה בקרב האכרים ונתן תקוות מרובות בלבותיהם. כל תכנו של המכתב היה רצוף הבטחה אבהית מעודדת לאמור, כי ״שאיפתה של היק״א היא רק לטובתם, לרוחתם ולישועתם של האכרים״. מכתבו של לוין הרגיע את רוחם קצת, ומעתה חכו באורך־רוח למשלחת מפריז.

ביום 21 לפברואר 1900 הגיע מאירסון מפריז — והפעם כנציגה הרשמי של חברת

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA) . למחרת בואו קרא אליו את חברי הועד והציע לפניהם שאלות אחדות, בהסבירו, ״כי זמנו קצר מפני שעליו לצאת מיד למושבות יהודה, ויחזור רק בעוד 12 ימים״. ביום 24 לחודש יצא מאירסון למושבות יהודה. עברו 12 ימים — ומאירסון טרם חזר. עבר חודש תמים, ולשוא מחכים חברי הועד והאכרים לשובו. ביום 20 לחודש מרץ קרא הועד לאספה כללית של האכרים לטכס עצה. הוחלט שאחדים מתוך חברי הועד ילכו אל מאירסון ליפו: ״אם אין הנביא הולך אל ההר — ילך ההר אל הנביא״... מסרו בידי המשלחת כתב חתום על־ידי האכרים כולם, בו דרשו להקדים להם לעת עתה סך ארבעים אלפים פראנק על חשבון ענביהם, עד שובו למושבה לשם סידור הענינים, כי הנה קרבו ימי הפסח ולאכרים אין פרוטה אפילו כדי לקנות מצות לחג.

מאירסון קבל את המשלחת בסבר־פנים יפות, אף התנצל לפניהם שלא יכול לקיים הבטחתו ולחזור אליהם לאחר 12 יום, מפני רוב טרדותיו, ועדיין עליו לשהות כאן עוד ג׳ שבועות. אבל פלא על פלא היתה ה״חביבות״ הרבה שהשפיע עליהם ביד רחבה, בחתמו להם מיד על המחאה בסך 40,000 פראנק. חברי המשלחת יצאו מלפניו מלאים שמחה על הצלחה זו שלא שיערוה מראש... בינתים מהר מאירסון וכתב לשטרקמט שיעכב את התשלום. זו היתה התעללות מחוצפת, אך האכרים כבשו את מרירותם גם הפעם.

והנה ידיעות־כרוניקה מן ״הצבי״, כפי שבאו בזו אחר זו:

ל׳ אדר

א׳ אדון

תר״ס 1900 : ״האדון מאירסון, השלוח מחברת יסוד מושבות ליהודים לסדר את ענייני הישוב והמושבות פה, בא בשבוע העבר לחיפה. — — האדון מאירסון הלך מחיפה למושבה זכרון־יעקב״.

י״א אייר

תר״ס 1900 : ״מזכרון יעקב הודיעונו, כי לעת עתה נעשו שם השינויים