שלא נוכל לעמוד בו עד שסוף סוף תקוץ נפשנו בה ונעזוב את המקום. לפיכך יסדנו קומונה של כל הכרמים. — — אבל אני משליך יהבי על

ד׳ אלוהים , ואני מקוה לטוב, כי את רעיון הנסיעה מפה החנקתי בקרן זוית. - -״

הגיע יום 15 לחודש יולי, הוא מועד הבציר, כי שנת עבור היתה אותה שנה. הענבים הקדימו להבשיל. העסיס נטף מן האשכולות ועיני האכרים רואות וכלות. שטרקמט איננו מרשה לבצור את הענבים בטרם תבוא הממשלה לשום את ערכם, כנהוג.

ביום 17 לחודש יולי נזדמן אורח למושבה והאכרים שמחו עליו שמחה גדולה. בקר אותם מר מ. שיינקין, שנשלח מאודיסה אל הקונגרס בלונדון. בדרכו סר לבקר בארץ ונטה גם לזכרון־יעקב. האכרים השיחו לפניו את צרותיהם ובקשו ממנו להשפיע על שטרקמט, כי יניחם להציל את יבולם — יבול השנה — שממנו כל קיומם ועליו תקותם. שיינקין שמע את דבריהם, הקשיב גם לפרטי המשאי־ומתן היגע עם הפקידות, המקומית והמרכזית, אלא שלא יכול להושיעם. ואולם יעוץ יעץ להם לפנות במכתב אל הקונגרס בלונדון. הוא נתן תקוה טובה בלבם — ויצא לדרכו.

סוף־סוף עלה למושבה חוכר העשור. בלוית 20 חיילים בא והקיף את כל כרמי המושבה, שלא יביאו האכרים חלילה אשכול ענבים לביתם. ורק לאחר מאמצים רבים מצד שטרקמט נגמרה מלאכת השומה והאכרים הורשו לבצור את ענביהם ביום 25 לחודש יולי, לאחר ששליש היבול נשחת, נרקב ונצטמק. עתה נגשו האכרים למלאכת הבציר במרץ משנה. הפקיד דרש, כי האכרים עצמם יפקחו על קבלת הענבים ביקב. ועד המושבה מינה אנשים, ובתוכם גם כמה מבין האכרים שיבולם לא היה רב. ואמנם נעשתה עבודת היקב ביתר סדר מאשר עד כה על ידי עשרות פקידים, שהיו עסוקים בעבודת התעשיה לפנים. מנהל היקב, מר פלפל, והוא גם היינן הראשי, הלל הרבה את סדרי העבודה. זו הפעם הראשונה הכירו הפקידים לדעת, כי גם האכרים מסוגלים לנהל כל עבודה, בלא עזרת פקידים ומנהלים.

ביום 16 לחודש ספטמבר באו למושבה

ה״ה האדון הנכבד

מאסס וגוטהילף. מאסס בא בתור מבקר ספרי הפקידות ונשלח על ידי

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA) . ״אתה עומד תמה ומשתומם בראותך מי ומי הם האנשים שבהם בחרה

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

לשלחם לא״י״ — מעיר אכר אחד. מאסס הרשה לעצמו מעשה מחוצף ומרגיז. ביום השבת טייל ברחובות המושבה ובפיו סיגריה. גם בראש השנה גם ביום הכפורים לא טרח לסור לבית הכנסת. וכששלחו האכרים לתומם את השמש להזכירו, כי יום כפורים היום, השיב שהוא — נבחר לנו לשון נקיה — רוקק על יום הכפורים. ומאסס זה עוד הוסיף רעה על רעה: הזמין אליו את שטרקמט, רוזנהק, בלוך, הרופא כהן ואת גוטהילף, ויחד כולם, סגל־חבורה,