וידרשו דרשות, וקול הדבור העברי מפי מאות אנשים ונשים וילדות התהלך בין האילנות וימלא את האויר, ובערב שב הקהל ויעלה לזכרון־יעקב, וקרונות רתומים לשוורים טעונים גדולים וקטנים, הלכו לאט לאט. וקול תינוקות, שרים בעברית, הנעים והמתיק הרגש שהרגיש כל הצבור הזה בדרכו על אדמת ישראל באמת, וכל הטבע כולה כמו השתתפה בחגיגה ביפיה ושלות השקט ששררה בה מסביב. אז הכינו האורחים את עצמם לשוב איש למקומו. ויסדרו שלשים בחורים מבני המושבה ומהפועלים תהלוכה יפה של לפידים לכבוד צאת האורחים מהמושבה ויעברו שלשים נושאי הלפידים ברחובות זכרון־יעקב, ותזמורת של ראשון־לציון נגנה נגינותיה עד אחרי חצות, ולפנות בוקר יצאו האורחים מזכרון־יעקב, ברגשי שמחה ובהכרת טובה לבני המושבה על הכנסת אורחים בכל כך נדיבות וכל כך רצון וסבר פנים יפות.

״בליל השבת הזמין

ה׳ השם, או האדון

אוסישקין וחבריו את המורים והמורות ואת חברי ועד המושבה לשמוח יחד בגן המושבה, וישתו לחיי כל העוסקים בחנוך וישירו שירים עבריים. ביום השבת הוכרז בבית־הכנסת בשם ועד המושבה, כי הרחוב שבו עומד הבית שישבה בו הכנסיה יקרא מעתה רחוב הכנסיה״.

״ובשם כל האורחים עלי להגות רגשי חן חן לכל המושבה ולהועד על הכנסת האורחים היפה בכל כך נדיבות וסבר פנים וברוח כל כך לאומי ולהא׳ שטרקמט פקיד המושבה והא׳ ד״ר ויץ ולכל עוזריהם שטרחו וסדרו את כל החג היפה הזה״.

״חברי התזמורת מראשון־לציון מבקשים ממנו להגות בקהל הכרת טובה שלהם לאותם בני המושבה זכרון־יעקב שאכסנו אותם במשך ימי הכנסיה, כי התנהגו עמהם באחוה ונדיבות וחבה רבה מאד.״

ביום החמישי אחה״צ פתח

הא׳ האדון

אוסישקין את אספת המורים והמורות שנועדו פה מהמושבות ומהערים, כארבעים מורים ועשר מורות בבתי הספר וגני הילדים מצוינים בשושנים וסרט משי לבן ותכלת״.

ב״המליץ״ אנו קוראים:

״הצירים הרבים, שקשה להם למצוא בבזל מעון לימי הקונגרס, ידעו את ערכה הגדול של ההזמנה:

״אם יגמור כבודו לבוא אל הכנסיה, יאבה נא להודיע תיכף את דבר בואו לד״ר ויץ בזכרון־יעקב ויכינו בשבילו מקום דירה ואכילה חנם״.

״אשר שלח ועד כנסיית ישראל בארץ־ישראל לקרואיה הזמנה אשר בה נשמע הד קול של אברהם אבינו מכניס האורחים הנעלה״.

(״המליץ״

ד׳ אלוהים

אלול

תרס״ג 1903 )

״האדונים אוסישקין ודרויאנוב באו ירושלימה וישהו בה כשבוע ימים. ואחר התבוננות והתיעצות הוחלט כי מקום האספות לא יהיה בירושלים כי אם

בזכרון־יעקב

אשר במרכז הארץ ואשר אליה נקל יותר לבני הגליל לבוא״.

(״המליץ״

ה׳ השם, או האדון

אלול

תרס״ג 1903 )