מיד לבואו פנה ד״ר יפה אל הברון ובקש ממנו, כי יוסיף לתמוך בבית־החולים, שלא יסגר. ״זכרון־יעקב — כתב ד״ר יפה — אינה כמושבות יהודה: אקלימה גרוע יותר והיא מרוחקה מכל עיר. — ומה יהא גורל חדרה?״

ואמנם בית־החולים לא נסגר ועמד פתוח לכל דורשיו שנים רבות אחר־כך.

בשנים שלאחר כך, כשקמה המושבה בעתלית, היו רוב מבקרי ביה״ח מאנשי מושבה חדשה זו, שהקדחת השתערה עליהם בכל זעמה.

בשנת 1907 הובא למושבה כרוקח וכחובש, במקומו של משה נימן (כיום רופא בירושלים),

יוסף משה ברונר , העומד על משמרתו עד היום הזה וממלא תפקידו באמונה, באהבה ובמסירות. גם בית המרקחת, לאחר שעבר גלגולים רבים, נמסר לרשות ועד המושבה.

ראוי יוסף משה ברונר שיאריכו עליו את הדבור. הוא עצמו, יליד יאסי ברומניה, זכה לעלות לארץ עם הראשונים, בשנת 1882, בעודו צעיר לימים. בבואו לארץ נשתקע בצפת ושמש שם רוקח וחובש בבית המרקחת של ד״ר בלידן, שהיה מחלק תרופות לעניים חנם על חשבון הברון אלפונס דה רוטשילד, עד שנת 1896. בשנה זו עבר לשמש רוקח וחובש במשמר־הירדן ועמד על משמרתו באמונה עד מחצית שנת 1902. בשנים אלו היה מבקר גם במושבות הברון-הנדיב שבחורן: בידון

א׳ אדון , בידון ב׳, סאחם ג׳ולן וג׳ילין. מאז מחצית שנת 1902 עבר ליבנאל ושם עסק במלאכתו עד שנת 1907. בשנה הראשונה לשבתו ביבנאל נהג לבקר, לשם רפוי חולים, גם במושבות מסחה, סג׳רה ומלחמיה.

הוא, כאמור לעיל, עבר לזכרון יעקב בשנת 1907 עפ״י הזמנת ד״ר יפה ואף פה עמד לעזרה למושבות שבמחוז: חדרה, עתלית, בת־שלמה, שפיה, מראח, כרכור וכן גם לערביי הכפרים השכנים, המכבדים ומוקירים אותו מאד.

שרות הרפואה השתכלל במידה רבה. וכבר בתחילת שנת 1907 מסרה

יק״א החברה להתישבות היהודים Jewish Colonization Agency (JCA)

את השרות לרשות ועד המושבה, וקצבה לו תמיכה 7000 פראנק לשנה. בשנת 1908 גדל פדיון בית־המרקחת עד כדי כך, שהיה בידו לשלם גם משכורת עובדיו גם דמי צרכי הרפואה. הסביבה הערבית, מעין־זיתה, עניבתה, תול כרם וסביבתה, היו מבכרים את זכרון־יעקב על פני המיסיון, מאחר שרחשו אמון רב לד״ר יפה ועוזרו חווג׳ה יוסף, כפי שקוראים הערבים למר ברונר. ומשנת 1910 התחילה קופת בית־המרקחת לשלם גם את משכורתה של המיילדת, כ-4

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

לחודש. יש לציין, כי המושבה הצליחה תמיד למנות לה רופאים משובחים.

נעשתה גם עבודה אנטימלרית חשובה על ידי זילוף נפט בביצות ובמקומות המהוים שלוליות בוץ ומים. גם הרופא גם הרוקח היו מבקרים בכל הסביבה: בחדרה, במראח, בבת־שלמה, בשפיה, בעתלית וגם בכפרים ערבים שהיו פונים לעזרתם.

ועד המושבה הכניס לרשותו עוד ענפי פעולה חשובים, כגון ההשגחה על