העברי נשכר לחודש, כי לשכר יום לא יוכל להתחרות בערבי מפני: ג) זול העבודה: הערבי מקבל 5 גרושים או לכל היותר 6 גרושים לכל יום עבודה — שכר שבשום אופן לא יספיק לצרכים היותר הכרחיים של פועל עברי, וגם לשכיר חדש אין האכר יכול לשלם שכר הגון, שיספיק לפועל העברי עד כדי לחיות על חשבון עצמו. ולכן בוחרים הפועלים ונותני העבודה בשכר של מזון והוספה של 15-12 פרנק במזומנים. לאכר אין המזון עולה בדמים מרובים, והפועל מרוצה למצוא את צרכיו מן המוכן; אבל פה אנו נתקלים במכשול — ד) חיי משפחה: לא כל אכר אפשר לו לקבל אל ביתו אכסנאי: אחד דירה קטנה לו, ואין לו חדר בשביל איש זר, האחר מטופל בבנים קטנים ואין אשתו יכולה לקבל עליה עוד עול של אכסנאי, הדורש מלבד אוכל גם לבנים נקיים ושלמים, מצע נקי וארוחה בזמנה. השלישי, בעלת הבית חלשה ולא תוכל לדאוג לצרכי העובד. על זה נוסף עוד: ה) ריחוק מקום העבודה: חלק גדול מימות השנה נמצא האכר, וכן צריך גם הפועל להמצא, בבורג׳ ובמראח, מהלך 2 שעות מפה, ועל בעלת הבית לא רק להכין את הארוחה — אלא גם להמציאה לעובד, דבר הקשה מאד, ולפעמים גם מן הנמנע: האכר עצמו — קונה לפעמים צרכי סעודה מן הערבים, או גם מסתפק בפת חרבה ופעמים גם בלי זה ואין לו על מי להתאונן, מה שאין כן הפועל הסמוך על שולחן בעליו, לו מחויבים להמציא אוכל בכל יום, וזה דבר שכמעט אי אפשר. מצד אחד באו רבים מן האכרים לידי הכרה, כי התרבות האלמנט העברי במושבה דרושה להם כאויר לנשימה, ומשתדלים מצדם להתגבר על כל המכשולים: ומהצד השני נמצאים בין הפועלים פה רבים, היודעים את הערך של התרבות העבודה העברית פה ומותרים לפעמים על דרישות שונות, וביניהם כבר מומחים בעבודתם ובעליהם שבעים רצון מהם, ומשפיעים על אחרים לטובה ויש תקוה כי מעט מעט יקנה לו הפועל זכות אזרח בזכרון־יעקב. ההתחלה כבר נעשתה!״

וברשימה מחודש שבט

תרס״ט 1909 :

״עלי להודות על האמת, כי בשעה שכתבתי את מכתבי הקודם בשמחה על התקבלות מספר של פועלים עברים במושבתנו נקפני לבי: מי יודע אם יתקיים הדבר לאורך ימים? מי יודע אם לא נעשה הדבר רק למראית עין, או משום צורך השעה? עכשיו — שמח אני לראות כי חששי היה חשש שוא: לא רק שלא נגרע ממספר הפועלים אלא עוד נתרבה והגיע עד לשלושים, ויש מקום לעוד אחדים.

״גם היחס שבין הפועלים והאכרים משביע רצון את שני הצדדים. ועד המושבה אינו מיצר להם, כמו שנוהגים ב״קצת קהלות״ ולהיפך, עוד עוזר להם במה שאפשר לו: נתן להם חדר בבית העם לאספות. נוסדה בהשתתפות הפועלים צעירי המושבה ואחד מחברי הועד לשכת מודיעים — להמציא פועלים לדורשיהם ועבודה לפועלים, ולתווך בין הפועלים ונותני העבודה.

״נעשה נסיון מצד הפועלים להתחבר עם צעירי זכרון לאגודה, שתכליתה