*

הפרופ׳ קלויזנר — ב״עולם מתהוה״, ב״השלוח״ — מספר על בקורו אצל אהרן אהרנסון ועל רשמיו מבקורו בתחנה לנסיונות חקלאיים בעתלית:

״— — בקרתי אחר כך את מר אהרנסון. זהו אחד משני המלומדים, שארץ־ישראל יכולה להתגאות בהם: הוא חדש איזה דבר במדע; ודוקא במדע ממדעי הטבע ולא ממדעי־הרוח — בבוטאניקה, שבני ישראל לא עסקו בה — — מר אהרנסון הראה לי את ה״דודאים״ שבתורה. נוכחתי שאין זה ״פסוק״, אלא דבר של ממש. בביתו מצאתי קבוץ של ספרים במדעי־הטבע, שהוא יחיד במינו בארץ־ישראל וחזון לא נפרץ גם בשאר ארצות. בשיחתו עמי נגע בשאלת הפרחים והצמחים בלשון עברית, שמשוררנו ש. טשרניחובסקי דבר עליה ב״השלח״ ומר אהרנסון השיב על דבריו. מר אהרנסון יודע ומכיר את הקושי שבדבר לקבוע את שמות הצמחים והפרסים שבתלמוד, אבל אינו חושב דבר זה לבלתי אפשרי והבטיח לתת בקרוב רשימה של הפרחים והצמחים היותר מצויים ושמותיהם העבריים בצדם. ומי יתן וימהר למלא את הבטחתו זו. לאחר הצהרים החלטנו לנסוע בחבורה ביחד עם מר אהרנסון ושתי אחיותיו עם הד״ר יפה נסיעה של טיול אל שתי בנותיה של

ז״י זכרון יעקב

— המושבות הקטנות בת־שלמה ומאיר־שפיה. — — עד עתלית ששם מצויה

התחנה לנסיונות , התנדב ללוותנו מר אהרנסון. וכמעט לא היתה לי בארץ־ישראל נסיעה של תענוג ותועלת כאחד כנסיעתי זו. דברנו כמובן על ה״תחנה לנסיונות״. הרבה משפטים קדומים באה התחנה לנסיונות לבטל מקרב התושבים — אמר מר אהרנסון בתוך שאר דבריו. — הרי, למשל, ההשקפה שארץ ישראל היא ארץ חמה ביותר ״סובטרופית״. השקפה זו מונעת הרבה אנשים מלהתישב בארץ והיא היא שגורמת לכך, שזורעים ונוטעים כאן תבואות וצמחים ואילנות, שאך האויר החמים שמתחת לקו־המשוה מכשיר את גידולם, וכשאינם מצליחים, רפות הידיים. אבל באמת ארץ־ישראל אינה חמה הרבה מדרום צרפת ודרום איטליה והארצות הדומות להן באוירן. רק בסביבות יריחו ועוד במקומות אחדים של עמק־הירדן החום גדול באמת, כמעט סובטרופי; בשאר המקומות האקלים הוא רק למעלה מממוצע, ואפשר לחיות בו אפילו לאנשים מן הצפון, אם רק ידעו להסתגל לתנאי־החיים כאן, ואפשר לגדל במקומות הללו כמעט כל מה שגדל בדרום־אירופה. לידי מסקנה זו הביאוני כמה וכמה נסיונות שנעשו בתחנה, וממנה תוצאות מרובות לעתידה הכלכלי של ארצנו. ומענין לענין באותו ענין עברנו אל השאלה, עד כמה ראוי לנהוג בארץ מנהג־אירופה. ומר אהרנסון אמר: ״האכרים העברים, שבאו מאירופה, נוהגים להתייחס בבוז אל כל מה שהערבים ה״בוערים״ עושים. ושלא בצדק. בודאי אפשר וצריך להכניס לתוך עבודת־האדמה הארצישראלית הרבה והרבה מן התקונים הטובים שנתקנו באירופה בשנים האחרונות. אף על פי כן, אין לשכוח, שכל מעשה שעושים הערבים בתור פלחים, הוא תוצאת נסיון של שנות