הנשגב הזה, גם אלו אשר אינם חפצים לנסוע

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל . ותהלה לאל באו רבים על החתום גם אלה אשר אינם מהחברה, כי אם לתמוך ולסעוד בהחברה חפצם. והתקוה תאמצנו כי גדולינו אשר ברומאניא יתמכו ברעיון הזה ויתנדבו סכום כסף לחברה. מי יתן איפוא ונהיה למופת לשאר החברות אשר נתיסדו למטרה זו שיעשו גם הם כמעשינו, אז בטח יש לנו תקוה שנוכל לבא למטרתנו. ובקול קורא הנ״ל מובא גם מכתבך אדוני המו״ל אשר כתבת לי אודות השלוחים, ועשינו שכל אחד מהחברה יתן 3 פרנק בשביל השלוחים לשלוח לאנדאנא ופאריזה וכו׳. וכמו כן כתבנו לשאר החברות אשר ברומניא הבאים בבריתנו שישלחו הכסף בשביל השלוחים, והתקוה תאמצנו כי בעוד חודש ימים נשלח מלאכינו למקומות הנ״ל, ראש החבורה הנ״ל הוא הרב המפורסם מהו׳ ר׳ יצחק אייזיק שור

נ״י נרו יאיר

ואבד״ק ואב בית דין קהלה

בוקארעשט והנני מוקירך אחד בעלי החבורה י. מ.

רוזנטהאל ״.

״המגיד״ י״ג תשרי

תרמ״ב 1882 :

״בוקארעשט. כ״ו אלול

תרמ״א 1881

לבעל המגיד שלום וברכה! הנני מודיע לו כי הקצבים אשר בעירנו יסדו חבורה ומטרתה היא לתמוך בידי אלה החפצים לעלות ציונה לעבוד אדמתה.

ד׳ אלוהים

הטוב ישלם להם כפעלם. בשבוע זה היתה אספה מעשירי בני עמנו אשר בעירנו. ותוצאותיה היו ליסד קאמיטע אשר מטרתה היא גם כן לתמוך בידי אלה החפצים לעבוד האדמה בא״י. הנסיבה אשר הביאה אותם לדבר הזה היא כפי אמרם: אנחנו רואים את הרעה הנשקפת על פני שמי רומניא, כי החלו אויבינו לאמר כי עוד מעט תהי ארץ מאלדאווא מורשה להיהודים. אחרי כי מספרם אשר יולדו להם יותר מהנוצרים. גם המתים מב״י מעט מזער לערך מן המתים מקרב הנוצרים, לכן יאמר הבה נתחכמה לו פן ירבה, כי עוד מעט ועלינו מן הארץ וכו׳. החלו להוציא זממם מכח אל הפעל. לדאבון רוחנו נתיסדה חבורה מהאנטיזעמיטים בארצנו (שונאי ישראל) ושלחו מבני בריתם שלש מאות אנשים לעיר יאססי, לסחור בהמסחרים אשר רובם ככולם אחזו בני עמנו במו ומתפרנסים מהם, והוא בפירות וירקות, וכל החבורה ההיא מגמתם לכרות מפינו אוכל באמרם, מדוע איפוא לא נהיה ככל שאר הארצות שנמצאים בהן האנטיזעמיטים! על כן גמרו גם עשירינו לעשות כל אשר ביכלתנו להשקיט סער הקנאה המתחולל בקרבם,

עי״ז על ידי זה

שנתמוך בידי אלה החפצים לנסוע שמה, לעבוד אדמתה. בזה יש לנו התקוה כי בטח נסתום פיות משטינינו ומקטרגינו, אחרי שימעט מספר בני ישראל

עי״ז על ידי זה

ברומניאן, ולא יפחדו עוד שונאינו פן נרבה מהם. כן אודיע, כי החבורה אשר נודעה בשם ״אריאל״ בעירנו, שנתיסדה למטרה אחרת, הסכימה גם היא לתת הכסף המקובץ על ידה לסעד ועזר לאלה החפצים לעבוד אדמתה בא״י, ותעמוד הכן לקבוץ עוד כסף למטרה זו. והנני בזה להראות, כי זיקי החמלה והחנינה לא נכבו בלב אחינו אשר ברומניא, והרעיון על ישוב א״י מצא קן גם בלבב עשירינו. לבי