ירחש תודה לאלה המשתדלים בישוב א״י וביחוד להחברות הנכבדות אשר נתיסדו למטרה זו, ומעומקא דלבא אברכם שיאיר

ד׳ אלוהים

פניו להם להוציא הרעיון הזה לפעולות אדם. וגם אותך מו״ל ״המגיד״ אברך בכתיבה וחתימה טובה לאלתר לחיים, והנני עומד הכן על המצפה ואת אשר אראה אגיד. מוקירו ומכבדו.

יעקב משה רוזנטהאל ״.

״המגיד״ י״ז חשון

תרמ״ב 1882 :

״בוקארעשט

ר״ח ראש חודש

מרחשון

תרמ״ב 1882 . לבעל המגיד שלום! בשבוע זה קבלה חברת ישוב א״י בזה תשובה על מכתבה מהשר הנודע אוהב ישראל

ה׳ השם, או האדון

לורענס אוליפהאנט, וזה לשונו: ״הסבות אשר לדאבון רוחי מנעוני עד היום מלהתעסק בדבר ישוב א״י, היו דברים הנוגעים לענייני ביתי, אשר על ידיהם הייתי נאלץ לעזוב לזמן מה את אירופא וללכת לאמריקה. והנני יושב כעת בנויארק מן ירח מאי שנה זו. בעת קבלתי מכתבכם שלחתי מיד מכתבים לאחדים מאנשי בריתי אשר בלונדון שהשארתים במקומי להתעסק בכל דבר הנוגע לישוב א״י, עד שובי לביתי. כמו כן שלחתי מכתבים להאדונים... עצתי היא כי תשלחו מכתב, בו אצורות משאלותיכם, אל האדונים הנזכרים, אז בטח יעמדו לימינכם ותוכלו להרצות דבריכם אליהם כרצונכם ואני אמלא אחריכם. עוד פעם אעירם כי נחוץ מאד שתשלחו מלאכים מכם לעיר לונדון, אז בטח תבואו למטרתכם ומצדי אנכי עומד הכן לתמוך בימינכם בכל כחי, כי כל ישעי וחפצי הוא להרים קרן הלאום הישראלי משפל מצבו. ומאד כלתה נפשי לראותם יושבים בארץ אבותם לעבוד אדמתה ולשבת בטח שאנן מפחד רעה״.

עכ״ל עד כאן לשון

השר הנ״ל. מה נעמו דבריו ואנן מה נענה אבתריה? הלא בושה וכלמה תכסה בפנינו לראות אלה אשר לא מבני עמנו המה משתדלים לתמוך בידינו, ולב רגש להם לכבוד ישראל להרים קרנו בכבוד, ועשירי וגדולי עמנו עומדים מנגד בעת כושר כזו להרעיון הגדול והנשגב של ישוב א״י, ועיניהם נשואות לאמעריקא, אשר כל באיה לא ישובו ויבלעו בין העמים. חדלו לכם ללכד נפשות נקיים לפול ברשת זו תחפצו לטמון להם. סלו נא המסלה העולה בית אל בחומרי וברוחני ותושיעו מלבד זה לרבבות אנשים מישראל, אשר עיניהם כלות ומיחלות לחסדי

ד׳ אלוהים

ולעזרת גדולינו!

ד׳ אלוהים

האב האוהב שערי ציון יתן לכם לב רגש להטות אזן קשבת לקול בני עמכם הנתונים בצרה. – מכבדו ומוקירו.

יעקב משה רוזנטהאל ״.

״המגיד״ י׳ חשון

תרמ״ב 1882 :

״גאלאץ, מ״ח

תרמ״ב 1882 , לבעל המגיד! — אחרי אשר ראיתי כי רעיון ישוב א״י ע״י עבודת אדמה הכה שורש גם בלב אחינו האומללים מפה (אשר מספרם יעלה

לע״ע לעת עתה

לערך שתי מאות משפחות), אשר בכל לבם ומאודם חפצים ללכת