פשטו זרועם ולקחו מכל הבא ביד. החרימו מן האכרים עגלות ובהמות, החרימו את היבול, את צנורות הפרדסים ואת חוטי־הברזל הדוקרניים מגדרי הכרמים והשדות. מטעם הממשלה הוכרז אסור על תוים ציוניים של הקרן הקימת לישראל ועל תמונת הרצל, נתכו גזרות השכם והערב, פעם ״סוכרה״ — עבודת חובה בצבא ופעם ״יסאק״ — סגירת דרכים ומניעת מעבר, ואין אתה יכול לאסוף את התבואה מן השדה, להעביר את הזיתים מן הכרמים ולהכניס את הענבים ליקב. גרגרי התבואה נושרים בשדה, הזיתים מצטמקים ונופלים ארצה, אשכולות הענבים מרקיבים — עמל שנה תמימה כלה ואובד.

אימת־מות נפלה על הישוב הקטן.

הממשלה, כידוע, נתנה עיניה לרעה במפעל הישוב היהודי בארץ מתחלתו. כמעט התחילה תנועת העליה לארץ, נחפזה הממשלה הטורקית, חרף הבטחותיה, לתת מכשולים לפני העולים, ואף אסרה את העליה לגמרי, — מפחד ״פן ירבה״ בזמן מן הזמנים והיו לכח בארץ, ופן גם תקום מדינה יהודית. גזרת השלטון בדבר בנין בתים בישובים היא מן המפורסמות. חגיגה פומבית היתה טעונה רשיון והרשיון, על פי רוב, לא ניתן. הצגת מחזה לא הורשתה. מנהג ה״בקשיש״ היה מקובל על כל ספירות השלטונות, למן הפקיד הקטן ועד הגדול, והשחית בהם כל מדה טובה. השוחד יענה את הכל, ובלעדיו לא ירים איש את ידו ואת רגלו. שיטות המיסים והארנוניות הצרו את צעדיו של המשק החקלאי. קיצורו של דבר, גם לפני המלחמה עמדה הפוליטיקה הטורקית כצר לישוב העברי ונתכוונה לצמצמו עד לידי מיעוט דל בן 15.000 נפש, מעין עדה קטנה, בטלה ומבוטלת בארץ. ואילו הציונות נשאה נפשה למפעל כביר, לקניית קרקע ללא הגבלה, לעליית המונים באין מפריע, לתנועת בנין באמת מדה רחבה. כל הצעותיהם ושדוליהם של עסקני הציונים בקושטא נתקלו בצור.

כיצד יבקיעו את הצור הזה ומה כחו של הישוב הקטן בארץ?

אמנם היה לישוב העברי דבר אחד חשוב, היה לישוב נוער, אשר כסמל לו יצוינו ״הגדעונים״. כדוגמתם היו פזורים במושבות הראשונות בחורים צעירים ובריאים שאהבו את עמם, שנתקשרו קשר בל ינתק לאדמתם. צעירים אלו, שנתחנכו על ברכי המסורת, שדברי ימי עמם היו נהירים להם, וגבורי ישראל מדור דור עמדו לפניהם לאות ולמופת, היו מוכנים ומזומנים למעללי גבורות ולא נרתעו מאימת המלחמה. ואולם למען מה ולמען מי יצאו שכם אחד עם הטורקים למלחמה?

*

אמנם היתה תנועה בישוב, עודדו את הצעירים להתנדב לצבא הטורקי. קבוצת צעירים מזכרון־יעקב, כעשרים איש ובראשם אלכסנדר אהרנסון, התנדבו לצבא הטורקי. קוה קוו הצעירים, כי הממשלה תדע להעריך את מסירותם