הבוכה ומונעים את החזרת רכושו. סופו של דבר היה, שלפלוגת הטירונים נספחו בדרך המוני־אכרים, שבקשו, תבעו וניסו להשיב את רכושם שנשדד. דבר זה לא הביא להם כמעט שום תועלת, אף־על־פי שאחדים מהם הלכו עמנו עד צפת״.

להלן מספר המחבר על המחנה וחיי המגויסים :

״מסגד עתיק עזוב — ניתן לנו לקסרקטין; שם, על רצפת־האבן החשופה חבושים בערבוביה, עיפים מכדי לשים לב ללכלוך ולרמשים, עשינו את הלילה הראשון שלנו בתור חיילי השולטן; אור הירח הצח כחלב זרם פנימה דרך כל סדק וחור. ועטלפים עפו מסביב לתקרה המקומרת מעל לגופותיהם של הטירונים.

״למחרת העירוני בחמש. המעמקים השחורים של הבאר, שנמצאה באמצעיתה של חצר־המסגד סיפקו מים שנקיונם היה מוטל בספק, — לרחיצה, לכביסה ולשתיה; אחר־כך ניתנה לנו ארוחת־בוקר — הארוחה הראשונה שלנו על חשבון הממשלה, והיא אורז מבושל, מוגש בקערות בדיל, שכל אחת מהן הכילה מנות לעשרה אנשים. לפי מנהג המזרח התישבו האנשים על הרצפה מסביב לקערה והתחילו בוחשים באצבעותיהם בתוך האורז. מתחילה היו מנהגי־אכילה אלה מביאים אותי במבוכה ובמשך זמן ידוע הייתי אוכל כשאני נועץ מבטי במנה שלא לראות את הערבים, הממלאים את כפות־ידיהם אורז, לשים אותו לכדור ומבליעים אותו לתוך פיהם, והכדור מתבלט דרך גרונם הרזה בהשתלשלו אל קרבם.

״באותו בוקר חילקו לנו מדים. בגדי־השרד התורכים נשתנו מאד בחמש השנים האחרונות בשל השפעת־עקיפין של הגרמנים. גוון המכנסים היה חאקי, שהיה ירוק במקצת מזה של מדי הצבא הבריטי, והגזרה שלהם היתה אירופית מצויה. המדים כללו גם חיתולי־רגלים ונעלים טובות; הדבר המיוחד שבמדים אלה היה הכובע — תרכובת משונה וגסה של התרבוש והכובע הגרמני, שתוכנה על־ידי אנוור פחה כדי למזג את הדת עם המעשיות, ושנקרא לכבודו בשם ״אנווריה״. המדים בכללם היו משובחים, אבל, לגועל־נפשנו, לא מצאנו אף תלבושת חדשה אחת בכל הערימה המגוונת, שהובאנו אליה. הכל היה ישן, מזוהם ופסול לשימוש. והרעיון שאנו לובשים אולי בגדיו של איזה לגיונר ערבי, שאפשר מת מחולירע במכה או בתימן, החרידה אותנו. לאחר היסוס־מה נגשנו, אני וחברי, אל אחד מן הקצינים והצענו לו לקנות בגדים חדשים בכסף, שציפינו יום־יום לבואו מאת משפחותינו. הקצין, שהריח ריח של טובת־הנאה, הסכים לכך.

״הימים והשבועות שבאו אחר־כך היו מלאים עבודה. מן הבוקר עד הערב ידענו רק תרגילים ותרגילים. נתחלקנו לקבוצות של חמשים, וכל קבוצה נמסרה לפקודתו של .N. C. O (סגן מפקד) צעיר מבית הספר הצבאי של איסטאמבול או דמשק, או לפקודתו של אחד ערבי, שכבר שירת בצבא כמה שנים. עבודתם של המדריכים הללו היתה קשה. השיטה הצבאית הגרמנית, שהונהגה זה לא כבר