*

למה קנתה גרמניה את תורכיה לבת־ברית לה?

״לגרמניה היה צורך מוחלט בארץ־ישראל — אומר בספרו אלכסנדר אהרנסון — כדי להגשים את חלומותיה האימפריאליסטיים. זה לא היה מקרה סתם, שהביא את הקיסר לדמשק בנובמבר 1898 — בדיוק באותו חודש, שבו נתקבל קיצ׳נר בלונדון בתשואות כנוקם דמו של גורדון — כשהביע את המשפט המפורסם על קברו של צלח א־דין: ״אמור לשלוש־מאות מיליון המושלמים שבעולם, שאני ידידם״. הכל ראו צלומים של דמות הקיסר, לבוש בבורנס מוזר, שתוכן על־ידי עצמו (ומעליו מתנוסס לתפארת הקובע הפרוסי), מעטים יכלו גם לראות את הציור ההיתולי של קאראן ד׳אש (שהיה נושא לחליפת־מכתבים דיפלומטית) שתיאר את הקיסר, בלבושו המזרחי, בשעה שנכנס לירושלים רכוב על חמור. עמי אירופה לעגו לביקור זה ולתכליתו הגלויה, אבל זה היה חלק מן התכנית, שרכשה בשביל הגרמנים את הזכיונות לבנין מסלת־הברזל קוניה־בגדאד, ושמסרה לרשותם את העמק הכפול של הפרת והחדקל. על־ידי קוים צדדים שבתכנית, לפי הפירמן, נמצאה בידם בפועל ההשגחה על דרכי סוריה, שהוליכו לים התיכון מול קפריסין ולעמקי הלבנון. כמו כן היתה בידם גם ההשגחה על שלשת דרכי ארמניה, קאפודוקיה, הים השחור והענף הטראנס־קוקאזי של אירופה, מאראש ומרדין. הם היו שולטים גם בדרכי פרס המוליכות לאורוס ולטהראן; ואחרון אחרון — לענף המפרץ של זובייר. מסילות־ברזל אלו מסרו בידי הגרמנים את ההשגחה על פרס, שממנה קל להתקין דרך להודו: בסוריה עוברת המסילה לסואץ ולמצרים, שבה השתמשו בפברואר 1915. כדי להגשים את חלומות־המזרח הללו, לא הסתפקו הגרמנים בזכיונותיהם לבנין מסילת־הברזל. ממשלתם עשתה כל מה שהיה בכוחה כדי לתמוך בהתישבותם של הגרמנים בארץ־ישראל. טחנות גרמניות, בטלות במשך מחצית־השנה מעבודה, היו מצויות על פני הארץ, בתי־מלון גרמניים נפתחו במקומות, שתיירים מבקרים בהם רק לפעמים רחוקות, מהנדסים גרמניים נראו עוסקים בעבודות־מדידה, קידוח, רישום. המתישבים הללו היו מאספים אספות בכפרים ערביים והיו מספרים לילדיהם הנבערים מדעת על גדולתה של גרמניה, על שאיפותיה הטובות ועל מזימותיהן של אומות אחרות״.

הקורא עלול להאמין, כי הדברים נכתבו בעצם המלחמה הזו, מלחמת העולם השניה, ולא הוא. הספר, שממנו הובאו דברים אלה, הראויים לשמש סמן מובהק גם לבערת־ימינו השניה, נכתב ונדפס בארצות הברית, בעצם מלחמת העולם הראשונה.

לגבי מזימותיה וכונותיה של גרמניה — דבר לא נשתנה.

והנה בו בזמן שתורכיה מתחברת לגרמניה הוכרז על ביטול הקאפיטולאציות, שהיו חומת־מגן לכל הנתינים הזרים בפני תאוותיהם של התורכים. מי שישב בארץ־ישראל יודע עד כמה פעל מעשה זה על הילידים – ממש כסם משכר. זקפו