בבית החולים, באהלים שבגנות המושבה. פה ופה נשאר חייל או קצין מצפה לחלוץ הבריטי שיקחהו שבי, והיו לו חייו לשלל.

המושבה לבשה שמחה. צהלו כל פנים, ויש שיצאו במחולות מרוב אושר.

על שרותו של הלויטננט

אלכסנדר אהרנסון

עומד המצביא הראשי

הגנרל אלנבי , שהזמינו לחיפה כדי לתת לו אות הצטיינות על עבודתו הפוריה. אות־הכבוד ניתן לו מתוך טקס יפה לרגלי הר הכרמל ובמעמד חילי הגדוד העברי. כשהגיע המצביא הראשי במכונית קרא סגנו מעל הכתב את השורות: ״על אומץ לבך ברגעי סכנה ועל עבודתך בין שורות האויב — עבודה שעזרה לי לכבוש את הארץ — אני המצביא הראשי קראתיך לתת לך אות הצטיינות זה״. ובעצם ידו ענד המצביא הראשי סרט על חזהו של אלכסנדר אהרנסון ואמר: ״בשם המלך אני נותן לך את אות ההצטינות״, ויחבק את ידו בחבה. אחרי כן הזמין הקולונל סמואל, מפקד הגדוד, את הלויטננט אהרנסון לארוחת צהרים. בעתון המפקדה הצבאית העליונה נתפרסמו השורות הבאות: ״ה. מ. המלך זיכה ב-.D. S. O לויטננט מקומי אלכסנדר אהרנסון (מצרים) על התנהגות אבירים ועל אומץ לבו, בחדרו ב-2 לספטמבר 1918, אל שורות האויב ואשר בעקב סיורו נתקבלו ידיעות חשובות לאין ערוך לפעולות הבאות״.

ובפעם אחרת אמר לורד אלנבי: ״שמח אני על שעת כושר הנתנת לי, להעלות על נס את עבודתו הראויה להוקרה של הקפיטן אלכסנדר אהרנסון בזמן המלחמה; כמו כן ברצוני להכריז, כי מכיר אני לו טובה על שרותו, לאין ערוך, אשר שרת את הענין המשותף לפני המערכה שלנו בא״י ולאחריה. שם האהרנסונים יהיה שמור בלב הדורות כשם של משפחה אשר סבלה ונשאה הכל, לרבות ענויים קשים, לטובת הציבילזציה והאנושות; משפחה אשר החשיבה מעל לכל את טובת הכלל, ואשר אומץ־רוחה וקרבנותיה שמשו מכשירים נאמנים להחשת הנצחון המוחלט״.

ובטוי אחר נותן הבריגדיר גנרל

גריבון , ראש האינטליג׳נס בוזרת המלחמה, במכתבו ל״דיילי טלגרף והמורנינג פוסט״: רבות נאמר ונכתב על עזרתם של הערבים ללורד אלנבי בזמן המערכה, עד כי פעולתם החיונית של היהודים הארצי־ישראלים הנאמנים לא זכתה להוקרה הראויה לה. היהודים הללו נתארגנו מאליהם והלכו לאור הרגש הנעלה ביותר ולאור אמונתם הכבירה בממשלה האנגלית, וכה הקריבו את חייהם ואת האינטרסים הפרטיים שלהם בעזרם לכוחות הבריטיים; בצע כסף לא לקחו; הם עשו כל מה שעשו בתקוה, שהממשלה האנגלית תביא רוח והצלה לארצם״.

*

ואלכסנדר אהרנסון , בטרם יבקש לו מנוחה מעט, עושה דרכו עם החלוץ הכובש את הגליל, ואף

יוסף דוידסקו , צעיר עז נפש וגבור, הולך