ד.

המעפילים בדורם

שמה של אנית הללויד האוסטרי, שהסיעה את האורחה בת 228 נפש, נקראת ״טטיס״. והנוסעים רואים בדבר ״אצבע אלהים״: טיטוס הגלה את ישראל מארצו. ו״טטיס״, האני של הללויד האוסטרי, מחזיר את בני ישראל לארץ מולדתם.

מלבד האניה ״טטיס״ מפליגות בין חופי רומניה וחופי המזרח התיכון גם שאר אניות הללויד: ״דניא״ ו״איריס״, זו הולכת וזו באה.

הסופר ש. י. רוזאניס מתאר את דבר ההפלגה מרומניה : ״— — ביום הרביעי לפנות ערב באו כל העולים ברכבות וכולם הובאו אל היכל בעלי־המלאכה אשר בעיר. אנשי הועד הראשי נתאספו להועץ עם באי־כח האגודות ממויינשט, פקשאן, קירז׳א וכו׳. בשעה התשיעית הלכו הא' יוסף אבליס (ממלא מקום ראש הועד) ושמואל פינלס לבקר את הנוסעים. שם הוכנה להם ארוחה. סביב לשולחנות ארוכים ישבו העולים, אכלו ושתו וכולם שמחים וטובי־לב. המון־עם נקהל מסביב לבית, ואיש את אחיו ידחקו, כולם מבקשים לראות במחזה, וצר היה המקום מהכיל את כולם. בין העומדים זקנים מתי מספר, ויתרם צעירים לימים בעלי־כוח. בקרב הנשים בתולות הרבה יפות תואר. מספר הילדים כחמשים, כולם בריאים וטובים. בראשונה הובאו לאניה הקרשים והבדים, האדנים והדלתות וכו׳, כל הדרוש לבניני הבתים. אח״כ הובאו כל כלי הברזל, כלי המחרשה וכל הדרוש לעבודת האדמה. ואח״כ כל המטלטלין של העולים. כל אלה הובלו כל היום בעגלות אל בתי אדוני האניות של חברת הללויד.

״הנוצרים יושבי החוף השתוממו על המראה. בשעות שלאחר חצות היום יצאו העולים בעגלות אל החוף. לפני הכבודה רכב שוטר לשמור על הסדרים. וגם בעגלה האחרונה ישב פקיד הפוליציה כמאסף לכל המחנה. אנשים רבים מכל קצות העיר באו לראות במחזה, אשר כמוהו לא ראו מימיהם. כאשר עבר כל המחנה על פני היכל הבורסה אמרו רבים מגדולי הסוחרים הנוצרים, כי מצטערים הם לראות את היהודים מכינים עצמם באמת ובתמים לעזוב את הארץ. בני האספסוף לעומתם שמחו על הדבר.

״הא' פינלס השתדל להשיג מן הקונסול הראשי למלכות תוגרמה היושב