והקימה להם בניני אבן תחת אהלי השער, חלקה להם אדמת מזרע תחת בצות ממאירות. מעכשיו אין דבר מעכב.

חבלי־אדמה עצומים, מקצה ועד קצה בצות סרחון, — מעלים ריחות עובש משלוליות המים העומדים, הגונזים בקרבם תחלואים ומות, נהפכו על ידי מאמץ רב־תנופה לשדות פוריים נושאי ברכה. מאות פועלים יהודים, מלבד פועלים ערבים ומצרים, ירדו אליה בוקר בוקר, ותחת יד מומחים נקזו, חפרו תעלות והזרימו את מעיינות המים אל הים. יותר מחמש שנים נמשכה עבודת המפעל. לפי מספרים מדויקים עמד היבוש לחברת

פיק״א Palestine Jewish Colonization Association (PJCA) החברה להתישבות היהודים

בחמש

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל

לדונם.

בין אלה שעסקו ביבוש הבצות גם המהנדס קובלנוב, מן העליה השלישית, שהצטין הרבה במסירות למפעל ובכשרונו.

שוב לא ידעו יושבי ה״זור״ חולי, ותמו סבלות קדחת גם בזכרון־יעקב. ועד להתישבות העתידה לבוא מוסיפה

פיק״א Palestine Jewish Colonization Association (PJCA) החברה להתישבות היהודים

להחכיר את האדמה לאכרי המושבות הסמוכות, והאדמה עונה את עובדיה ונותנת יבול טוב של תבואות קיץ וחורף, חציר ואבטיחים. ויש מבני עדת התימנים שרואים ברכה בגדולי ירקות, המתבקשים בשוק גם במקום וגם בערים.

באה שעתה של בצת כברה, שתושבי המושבה הגרמנית בחיפה, הטמפלרים הוירטמבורגים, הזהירו את היהודים הרומינים מפניה.

*

בשנים הראשונות לאחר הכבוש, שבו התאגדו בני המושבה הצעירים, בעצת אחיהם ונשיאם

אלכסנדר אהרנסון , להסתדרות בשם ״ בני בנימין ״ ע״ש אבי הישוב. הסתדרות זו הקיפה את כל צעירי המושבות בארץ. הם נתנו דעתם לטפח את החיים החברתיים והרוחניים, התרבותיים והכלכליים של בני המושבות. בעזרת נשיאם הרחיבו את גבולות כרמי הגפן, יסדו תזמורות וקלובים לועדים, לשיחת חברים, לעיון בספר, להרצאות. יוזם הארגון ונשיאו הגדיר את מטרת הארגון וקבע לו סיסמה קצרה, מועט המחזיק את המרובה: ״לשמור על הקים ולבנות את החרב״. ״לשמור על הקים״ פרושו: לשמור אמונים למורשת אבות וראשונים — שלא להמיר את שורי העבודה, שלא לשאת עין לבתים גדולים, מרבי שכר ומרבי דאגה, ולא לפרדסים המטרידים את בעליהם בעסקי ממונות; שלא לבגוד בשדה הפלחה ולא לסור מארחות חיים פשוטים של אכר השמח בחלקו ומאושר בעבודתו ובאהבתו את אדמתו. ״לבנות את החרב״ פרושו: למנוע הגירה של צעירים, אחים בני אב אחד, הזקוקים לעזרה, מקוצר יד ואפס אונים לקיים את משקם לבל יחרב.

אלכסנדר אהרנסון הניח לצעירים יסודות למוסדות כלכליים, כון את דרכם והלך שנים רבות בראשם. הדרכתו הביאה ברכה להרבה מושבות וביותר לזכרון־יעקב.