מגיע למאתים, ומספר המורים בבית הספר ובגן — לשמונה. התקציב השנתי של בית הספר עולה לאלפים

לי״מ לירה מצרית

והשאר נותן ועד המושבה. מחלקת החנוך אינה מוציאה על ביה״ס כמעט כלום״.

(״הארץ״ גליון 1501, 22.7.24)

״— לענף כלכלי חשוב, שאפשר יהיה לקוות ממנו לא מעט בעתיד הקרוב, תוכל להחשב גם תעשית תמצית־בשמים, שזה כשנה וחצי נפתח לשמה בזכרון־יעקב בית־חרושת משוכלל. הנדיב הגדול הדגול באלפי רבבה, שאינו פוסק זה כיובל שנים מהקריב את קרבנותיו־מיליוניו על מזבח ישובנו, יוכל לשמש גם בזה מופת לבעלי היכולת שלנו לא להרתע ולא להתיאש בשל כשלון איזה נסיון. אז, לפני שנים, לא הצליח הנסיון ביסוד המעלה מפני איזה טעמים שהם, והנה שוב נסיון. הפעם נמסר הענין בידים אמונות, בידי מומחה שהתמחה במשך שנים בצרפת, הכימאי מר ז. חפץ מפריז. הוא גמר את חוק למודיו בצרפת ופתח בפריז מעבדה חימית לחקירות מדעיות. הוא המציא שלוש המצאות במקצוע הבשמים. אחת מהמצאותיו נקנתה ממנו ע״י חברה מפורסמת בתעשית תמציות בשמים שנוסדה בצרפת בהשקעת סכום של שלשה מיליונים. אליו פנה הברון לקבל אל ת”י את הנהלת התעשיה בארץ־ישראל. התקשרו אתו בפריז בחוזה לחמש שנים, ונמסרה לו ההנהלה הטכנית והמסחרית. הוא אינו תלוי בשום דבר בפקידות המקומית אלא בפקידות המרכזית בפריס. ההתחלה היתה בפתח־תקוה לפני שנתיים. היה בזה משום צורך הכרחי לבוא לעזרת הפרדסנים שלא מצאו אז שוק ללימונים שהיו נשלחים אז לרוסיה. ומזמן התפרצות המלחמה היו נרקבים ממש על העצים. ההנהלה הודיעה, איפוא, להפרדסנים כי יקבלו מהם את הלימונים לשם עשית תמצית לימון. היו דרושים ארבעים אלף לימונים ביום במשך שני חדשים. המחיר נקבע לשלשה גרוש ורבע כל מאה — מחיר גבוה. באיטליה ובאמריקה משלמים רק שני גרוש למאה. אחרי עבודה במשך חודש דרשו הפרדסנים הוספה עד ארבעה וחצי גרוש המאה, לפיכך נפסקה העבודה. מקבלים שם עכשיו רק עלי ג׳ירניום. על שטח של מאתים דונם זרעו שם אכרים אחדים, שהתקשרו בחוזה, פרחי ג׳ירניום. הם מעבדים אותם בהוצאותיהם, ומוסרים להנהלה את העלים במחיר ידוע. התעשיה התרכזה בעיקר בבנימינה, שם יעבוד בית־החרושת, שהולך ונבנה לשם זה, בית גדול שיעלה לאלפי פונטים. הפקידות זרעה שם, על שטח של מאה דונם, שושנים, יסמין ועוד. עשרים וחמשה פועלים מטפלים בהם בקביעות. בשנה הבאה יקצה שם כל אכר חמשה דונם מאדמתו לזריעת פרחים שונים שיכניס לבית־החרושת במחיר ידוע. הברון הנדיב באהבתו לפרחים ונטעים ובחפצו הכביר להוסיף עוד ענף כלכלי בארץ משא נפשו, נותן לכל הדבר הזה ערך רב מאוד. דונם זרוע ג׳ירניום יוכל להכניס ארבעה פונט לשנה, והיסמין — עד שמונה־עשרה לירות. הנסיונות