להצלחתכם: אחדות ועבודה! האחדות היא דבר נחמד ונעים, והיא רק היא עמדה לנו ולאבותינו; הנה בארץ אשר אתם הולכים שמה עמד לפני אלפי שנים כסא המלך שלמה, אך אחרי מותו, נקרעה ממלכת היהודים לשנים, אפרים יקנא את יהודה, ויהודה יקנא את ישראל. ולא נמשכו הימים ויהודה וישראל נפלו ולא יכלו קום. ומי היה בעוכריהם? פירוד הלבבות! מאות שנים אחרי כן התעוררו במקום ההוא יהודים אחדים, גזע המכבים, מתי מספר, וילחמו בזרוע נטויה עם אויבי ארצם הרבים והעצומים, גם נצחו. מי היה באשרם? האחדות! כי האחדות תביא הכוח! ראו, כי בידיכם הפקדנו אושר יהודי רומניה ואושר כל הלאום, ועל כן דעו מה תפעלו. המשל הספרדי יאמר: שני טובים לא ילחמו; אחד רע ואחד טוב גם הם לא ילחמו, כי אם יחרף הרע את הטוב, לא ישיבנו דבר, ויסבול הכל לטובתו. שני רעים ילחמו על לא דבר — התרופה היא, כי יבוא השלישי ויכריע ביניהם. — הרבה הרביתי ליעצם ולחזקם — כי לא דבר קטן הוא המשרה אשר לקחתם וכו׳. התאחדו ועבודו! וחפצכם בידכם יצלח, והייתם לברכה בפי כל ישראל, ולדור יבוא זכרכם יהיה מבורך. אמן״. כולם עומדים שמעו דברי. פתאום הרימו זרועותיהם וככה השיבוני: — תודות לכם, אחים יקרים, תודות לכם על כל אשר עמלתם בעבורנו. תשואות חן על אמריכם. הננו פה ערבים לכל העולים, כי אוהבי מלאכה המה מנעוריהם. לוא יהי מקום מושבנו מדבר שמם, אנחנו נהפוך אותו לגן־עדן. הננו פה נשבענו, כי לא תאחרו לשמוע ולראות, כי הקולוניה תהיה למשל ולשבח בפי כל, כי ישרים אנחנו וראויים להפקיד בידנו המשרה הזאת!

״ויהי אך כלו דבריהם, והנה בעלי הספינות הקטנות יחד עם חברי הועד והאדון

שורצפילד

באו אל האניה ויביאו הלחם וכל הנחוץ.

שורצפילד ,

קורנפלד

ואנכי חלקנו לחם אחד ליד כל איש ואשה והשאר הפקדנו בידי הא'

קליסטר

מגאלאץ, כי הוא עומד בראש כל העם.״

״העולים רובם המה ממויינשטי והועד הראשי הוסיף עליהם משפחות מברלד וגאלאץ; רובם צעירים לימים וגבורי כוח; הנשים גם הן צעירות ובנות חיל. זקנים אין בהם ולא בעלי־מומים וחולים. כולם אוהבי עבודה, כי בה החיו את נפשם. גם יש ביניהם מביני עבודת האדמה על בוריה; עמהם מובילים כל כלי־בית, צרכי־בנין מעץ, כמו קרשים, עמודים, דלתות וחלונות וכו׳; גם קני רובה לכל אחד ואחד שמו בתיבות; כולם שמחים בצאתם, ורוח גיל ירחף על פניהם; לא כאנשים אשר יעזבו ארץ מולדתם, הארץ אשר נולדו המה ואבותיהם, אלא כאנשים היוצאים מאפלה לאור גדול ומשעבוד לגאולה.״

״ביום הראשון אחרי הצהרים יגיעו לעיר הבירה, וכפי אשר נצטוו ישארו באניה הזאת או ההולכת לסוריה עד יום

ד׳ אלוהים , מבלי שיצטרכו לעלות לקושטא כי אם אחדים מהם לקנות די מחסורם ולדבר עם האדון ד״ר

שוורץ , אשר אליו יביאו מכתב מן הועד הראשי; אחרי מסע האניה, ביום

ש״ק שבת קודש , יגיעו לחוף סמירנה;