פרק לעצמו קובע ענין הטבק בזכרון־יעקב. בשנת

תרפ״ד 1924 , כשבולמוס הטבק אחז את כל המושבות בארץ, לא פסח גם על זכרון־יעקב, ואכריה גם הם נזדרזו ושתלו טבק; הושקעו עמל רב וכסף, וגם היבול עלה יפה. וסופו של דבר, שעדין לא נמצאו קונים לטבק, ובמחסני האריזה בזכרון־יעקב מונחים בשעה זו כעשרים אלף קילוגרם טבק מיבול

תרפ״ד 1924

כאבן שאין לה הופכין. אין צורך לומר, כי מס המעשר סולק בזמנו, שולם שכר העבודה, והאכר מייחל לשוא לפרי עמלו. ראה האכר, כי אין ברכה בגידול זה ולא מן הטבק תבוא ישועתו, ומשך ידו מעסק ביש זה. בסך־הכל נשתלו בתרפ״ה במושבה כולה כשלשים דונם, מכל אותו ״ענין הטבק״ צמחה תועלת אחרת: במושבה קבעו מושבם כמה משפחות ספרדיות, מעולי טורקיה ויון.

מאז נגמרה מלחמת העולם הראשונה שוקדת המושבה על הדרכים. בעתונים מסופר: ״הדרכים הצבוריות של המושבה, וביחוד זו המקשרת אותה עם תחנת הרכבת, עדין אבלות. דרך זו, שחשיבותה בשביל המושבה גדולה מאד, תוקנה כבר פעמים אחדות, אולם בלי הצלחה, ועתה היא נמצאת שוב משובשת עקב הגשמים השוטפים מן ההרים וגורפים את כיסוי החצץ ואת צפוי החמר. סבורים בני המושבה, כי גם השנה יצטרכו להוציא סכומים הגונים לתקוני הרחובות הפנימיים במושבה והדרך האמורה, אף על פי שגם בשנה החולפת הוצאו לצורך זה סכומים הגונים. יש להתפלא על פקידות הפיק״א, שאינה נותנת דעתה על דבר זה ואינה מתקנת את הדרכים כראוי, למרות שהיא משמשת אותם לצרכיה במדה מרובה״.

״מפקד האוכלוסין במושבה בשנה זו,

תרפ״ה 1925 , הביא מספרים אלו: נפשות במושבה אלף ומאתים. מתוך שלש מאות משפחות רק תשעים עוסקות בעבודת האדמה, ובין אלה שאינן חקלאיות עשרים משפחות ספרדיות וארבעים משפחות תימנים. במושבה כעשר חנויות, חמש מסעדות, שני בתי־מלון ובתי מלאכה למיניהם. תקציב ועד המושבה בתרפ״ה הגיע לסכום 2800

לי״מ לירה מצרית . סעיפי ההכנסה החשובים הם: ממכס הבשר, מבית המרקחת, מנכסי המושבה, מהספקת המים ומאישורים שונים. סעיפי ההוצאה הם: השתתפות הועד בשרות הרפואי — 450

לי״מ לירה מצרית ; הספקת המים — 700

לי״מ לירה מצרית ; השתתפות הועד בחנוך — 450

לי״מ לירה מצרית ; תקון דרכים — 200

לי״מ לירה מצרית ; אדמיניסטרציה — 250

לי״מ לירה מצרית ; צרכי דת — 250

לי״מ לירה מצרית ; הוצאות סניטריות — 200

לי״מ לירה מצרית ; שמירה 60

לי״מ לירה מצרית ; תמיכות ונדבות — 50

לי״מ לירה מצרית ; שונות — 100

לי״מ לירה מצרית . כאחד המוסדות החשובים ביותר מציינים את אגודת הלואה וחסכון, שמספר חבריה הוא כיום 190. בשנת

תרפ״ה 1925

עלה מאזן המוסד לסך ששים אלף לירה וסכום הפקדונות לחמשת אלפים לירה.

״השרות הרפואי מסור בידי ״הדסה״ על פי חוזה מיוחד עם ועד המושבה, המשתתף, כאמור, בהוצאות. הדסה מחזיקה רופא ובית מרקחת. עד כה היה