שע״י בית הכנסת. שם הסתדרו בשורות ילדי בית הספר ושם גם הוקם דוכן לנואמים. בשעה ארבע התחילו באים האורחים מחוץ למושבה, בהם הקפיטן לאו ואשתו (הקפיטן לאו בא בשם מושל מחוז הצפון הנמצא כעת בסוריה),

ה׳ השם, או האדון

נובל, המהנדס הראשי לעבודות הצבוריות במחוז הצפון, ואתו כל פקידי המחלקה; המהנדס אטקיס, מר נוביק ועוד. באו גם כן מר ליפטון מזכירו הפרטי של ג׳ימס רוטשילד בתור בא־כח

פיק״א Palestine Jewish Colonization Association (PJCA) החברה להתישבות היהודים . החגיגה נפתחה ע״י מר דוד שטרנברג, יו״ר ועד המושבה, שמסר את רשות הדבור לה׳ וכסלר, יו״ר הועד החקלאי. הלז מביא לידי ביטוי את שמחת החקלאים, למראה התקלה הגדולה שהוסרה. הוא מביע תודה עמוקה לבן מושבתנו אלכס אהרנסון, שהודות לעזרתו שנתנה ביד פתוחה וחמה, יכלה מושבתנו לגשת לבצע סלילת כבישים. הוא שהשפיע גם על הגב׳ פלז שתעזור להוציא את הדבר לפועל. ואחרי הברכה שמר יודילביץ,

ב״כ בא כוח (נציג)

הפועלים, מביע תודה לכל אלה שנטלו חלק בעבודה זו, מתכבד המהנדס נובל לחנוך רשמית את הכביש זכרון־יעקב־יפו. והוא גוזר את הסרט המתוח לרוחב הדרך. למחיאת־כפים ממושכות פותח אח״כ הקפיטן לאו את הדרך זכרון־יעקב־חיפה. הקהל מריע. הקהל מעריך את חשיבות הדבר; הוא מבין שרק עכשיו נקשר בקשר של קיימא עם שאר נקודות הישוב. מתחילה פרשה של ברכות. מר נובל מפזר מחמאות לפועלים, לחברי הועד ופקידיו. מר ליפטון מהלל את היחס הטוב בין מחלקת העבודות הצבוריות הממשלתית ובין המושבה. אח״כ מתחילה התהלוכה ברחובות. המוזמנים עולים לאולם הועד למסיבה על כוס תה. ושוב נואמים. המהנדס נובל מדגיש את ההופעה היחידה במינה, שהמושבה הקטנה באה לממשלה בהצעה מעשית והוציאה אותה אח״כ לפועל באופן משביע רצון את כל הצדדים. הוא מציג את זכרון־יעקב למופת לשאר המושבות, ומבטיח בשם הממשלה להענות לכל הצעה שתבוא בצורה זו. אמנם, מוסיף הוא, בבת צחוק נעימה, הוא נפגש כאן עם ראש ועד עקשן ובעל התמדה, שלא רצה לותר על דרישותיו. אולם בכל זאת נעים לו גם לפעמים להתקוטט ובלבד שהעניין יהיה חשוב מאד... הקפיטן לאו מביע את צערו על שחלקו לא היה בין אלה שעבדו בפועל בסלילת הכביש. הוא מתנחם בזה שלכל הפחות עבד משהו ע״י גזירת הסרט... הוא מבטיח לעבוד גם להבא לטובת המושבה. ותהיה דעתה של הנהלת הרכבות מה שתהיה, הוא מחזיק בדעתו, שסלילת כבישים גורם חשוב הוא להתפתחות הארץ, ויעזור בזה עד כמה שידו תהיה משגת. מר לרנר, בשם הלואה וחסכון אמר, שאין זו חגיגה מקומית בלבד, כי מהכבישים יהנו כל העוברים והשבים. מר ליפטון מביע את שמחתו לראות שהאכרים נגשים לפעולות חשובות בכחות עצמיים. את התועלת שהביאו הכבישים אפשר כבר לצין בשנה זו: הענבים הגיעו ליקב במצב הרבה יותר טוב משהיו מגיעים בשנים הקודמות. ודבר זה ישפיע על טיב היין. גם התמותה של בהמות העבודה היתה השנה יותר קטנה הודות לכבישים. מר ש.