בשנה זו, 1942, ליום 31 אוקטובר, מגיע מספר החברים ל־1100; הון האגודה — 18.000

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל ; פקדונות וחסכונות — 105.000

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל ; הלואות — 50.000

לא״י לירה ארצישראלית, או לארץ ישראל .

כל זאת עשו חברי ההנהלה, חקלאים שהיו באים לישיבות אחרי יום עבודה מיגע בחריש ובקציר, בלא שלמדו את תורת הממונות ובלא שעסקו בעניני בנקאות; אנשי עמל, ישרי דרך, שעיניהם רק לטובת מוסדם ולעזרת חברים. כיום להלואה וחסכון בנין יפה משלו בזכרון־יעקב, סניפים בבנימינה ובפרדס־חנה, בזו האחרונה גם בנין משלו. למוסד במשרדיו בזכרון יעקב 6 פקידים.

למעלה משמונה־עשרה שנה עומד כמנהל הלואה וחסכון בזכרון־יעקב אברהם שטאכר, שהוכיח הרבה מסירות וחריצות.

בחודש יולי 1929 הפרידו בין משרדי ועד המושבה והועד החקלאי. עד כה שימש משרד ועד המושבה גם את עניני החקלאים, ורבות התקלות, ועניני החקלאים סובלים. זכה

אבא שכטר , יושב ראש הועד החקלאי בימים ההם, לכונן משרד מיוחד, למנות לו פקיד מזכיר, ולרכז במוסד עצמאי את ענייניהם המשקיים, הכלכליים והחברתיים של החקלאים. המשרד נפתח מתוך הדרת חג.

״— — את החגיגה פותח יו״ר הועד החקלאי

ה׳ השם, או האדון

א. שכטר — מסופר בכרוניקה ב״דאר היום״ — המדגיש את הקושי הרב אשר סבלו שני הועדים, מתוך כך שנאלצו להשתמש עד כה במשרד אחד, והוא מציין את התועלת המרובה שיפיקו החקלאים והחקלאות ממשרדם המיוחד. ובפנותו אל זקני האכרים המסובים בזה, הוא אומר, כי כל זה פעל ידם הוא אחד מן היסודות שהניחו. – – נתבקשו הזקנים לספר בפני קהל הנוכחים מנפלאות הרפתקאותיהם בימים הראשונים לבנין המושבה. ברצון ובשמחה נענים הם וקמים זה אחר זה ומעלים זכרונות מן העבר, זכרונות מעשי גבורה, זכרונות מפרקי סבל ומצוקה. ואחד הזקנים ספר בהתלהבות על ״הכפרים״ חיפה, יפו וירושלים אז בבואם לארץ והשוה אותם

לערים

של ימינו. — — כל הנוכחים הביעו את שמחתם להשתתף בחגיגה זו וברכו את הזקנים באריכות שנים. אף נתקבלו ההחלטות הבאות: לשלוח מברק ברכה ואיחולים לנדיב הברון רוטשילד; לרשום את הזקנים בוני זכרון־יעקב ומיסדיה בספר הזהב של

הקהק״ל הקרן הקימת לישראל ; להתחיל במרץ ולקבץ את כל החומר והמקורות בשביל ספר דברי ימי המושבה. החגיגה נסתיימה בשעה 1 אחרי חצות בשירת התקוה״.

מוסד זה, כלי מחזיק ברכה הוא לחקלאי המושבה, וכל שיוסיפו להאדירו כן תרבה הטובה למשקם.

אף ועד המושבה מאז ואילך פעיל הרבה בכל העניינים המוניציפאליים. שנים רבות כהן כיושב ראש הועד

דוד שטרנברג , והוא מקובל על כל החוגים, וגם על חוגי השלטונות, הנותנים אוזן קשבת לכל דרישות המושבה ותביעותיה.