בכרם ויספיש, באדמת נזלה־טנטורה, נעקרו למעלה מאלפיים שיחי גפנים; בכרמי הענבים בבריקי תקפו לילה לילה את השומרים בכרמים; לילה אחד הרגישו השומרים בצללי אנשים שמנסים להתקרב אל בתי המושבה — והניסום באש רובים; אור ליום 29.6.36 הרגיש השומר

שלום שמואלביץ

באחד הכרמים בבריקי בערבים שהולכים וקרבים אל סוכתו. טרם הספיק לכונן רובהו ירו בו חמש יריות ופצעוהו שלשה פצעים. במושבה הוגשה לו עזרה ראשונה. בבקר הובל לבית־החולים ״הדסה״ בחיפה, ומקץ ימים אחדים מת. הובא לקבורה בבית־העלמין בזכרון־יעקב.

הצתות, חבלות, יריות מן המארב — והמשטרה חוקרת, ובכל המקרים לא הובאו האשמים לדין.

מאורעות גבעת־עדה מסעירים את הדם.

האכר משפיה

נחום ויספיש , שהיה רוכב על פרדתו בבקר השכם, יום יום, לכפר פראדיס, לקנות חלב לתעשית גבינה, מצא את מותו בבקר אחד במחצית הדרך, במקום שם ארבו לו הרוצחים. אנשי המושבה שמהרו לעזרתו מצאו את גופתו מוטלת על אם הדרך נקובה ככברה.

אחד השומרים בכרמי בריקי,

צבי שיבר , נפצע פצע מות.

בדרכם לעבודה בבקר יצאו כמה פועלים בלוית משמר נוטרים. מן המארב ניתך עליהם מטר יריות. הפועל

דב בן־יוסף , בחור צעיר ובריא, נפצע פצעי מות, וכן נפצעו הנוטרים

יהושע דהן

ואחרים.

במכונית־משא, בדרך לעבודתם בכביש בין זכרון־יעקב ובת־שלמה, התפוצץ מוקש שהוטמן בדרך, והפועלים

יוסף חלמר ,

נתן בלאו

ועוד, נפצעו פצעים קשים, ולאחדים נגרם זעזוע מוח. יום אחד הותקפה ביריות מכונית הפועלים והנוטרים. אחדים נפצעו, ביניהם הנוטר

מאיר מזרחי .

בני המושבה הקיפו בשרשרת את הסביבה, ובתגרה עם הרוצחים פצעו כמה מביניהם.

מאיר ליזובוביץ , פועל שהיה עובד בבנימינה וחוזר ערב ערב ברגל לזכרון־יעקב, מצא את מותו לרגלי הר המושבה. האורבים רצחוהו בקרדום.

הובאו כלבי גישוש, והמשטרה חוקרת... והרוצחים מתהלכים חפשים לנפשם.

שמעון צ׳ורקי , שומר אדמות בורג׳, נעלם. אחרי חפושים רבים נודע, כי נרצח מן המארב, סוסתו נשדדה ממנו, גופתו נקברה בחולות ולא נמצאה ולא הובאה לקבר ישראל עד היום הזה.

וגדול היה האבל במושבה בהרצח אחד מבחירי בניה,

מנשה ברונשטין

איש ״נילי״, בנסעו באוטובוס מהדר הכרמל לחיפה פגע בו כדור, שנורה מן המארב מאחד הבתים. אחד־עשר יום התהפך על משכבו עד שהשיב נשמתו.