את כל הקולוניה כי אם ביום השבת. וזה שלשה שבועות אשר אנחנו פה ולא ראינו עדיין אף החלק הרביעי מהקולוניה״.

״- - עתה לפניך סדר עבודתנו יומם, ואחל בעבודת הקודש. אין בידי לתאר לך את המראה המשמח בשעה שאנו הולכים בהמון, מתאספים בשבת להתפלל בצבור. פה אנחנו שובתים את השבת כאשר צונו

ד׳ אלוהים . ביום הראשון מתחילים אנחנו בעבודת השדה ומשכימים בבוקר והולכים איש וארוחתו בידו אחרי אשר התפללנו. כלי המחרשה נשא על כתף, זה את אתו וזה, את מחרשתו, איש איש אל מקומו. מראה נעים הוא לראות את הנוהגים בסוסים (שוורים אין לנו עדיין) ופולחים ובוקעים בארץ. חמשה-עשר עד עשרים איש עושים באת וביניהם גם אנכי עושה זאת. הלוא תדע, אהובי, כי אנכי מעולם לא תפשתי באת - ובכל זאת עושים אנחנו ככל אשר עושים האכרים ברומניה, ואולי עוד יותר. כן שוקדים אנחנו על עבודתנו, אלה באתים ואלה במחרשות, וגם יש המסקלים את השדות. בכל מקום אשר נציג רגלינו לעבוד עבודתנו נתענג לראות את הים. האויר טוב עד מאד. בבוקר השכם הוא קר מעט, אולם אחרי שעות אחדות יחם, ואנו מוכרחים לפשוט את בגדינו, כי גם הכתונת תכבד עלינו. נועם האויר מבין העצים ומבין העשב עוד גדל עתה, אחרי אשר ירדו גשמים ימים אחדים, ירחב לבנו משמחה לראות את החטה צומחת בהדר. כבר חרשנו שדות הרבה לזרוע שם תפוחי-אדמה, ובשבוע אשר יבוא נשתול גן-ירק בטנטורה. האדמה טובה מאד, ארץ מישור מבלי הרים, ויש לנו תקוה טובה, שיהיה לנו שם חוף בעזרת השם אחרי ימים כמו חיפה. ואם יהיה אלוקים עמנו ותמצא ידנו להוסיף ולקנות את כל החבל אשר בין זמארין ובין טנטורה, אז יגדל אשרנו עד מאד. - - מן השדה באים אנחנו עייפים, אוכלים ארוחת הערב ושוכבים לישון, למען נוכל לקום בבוקר השכם שנית אל העבודה, המתוקה לנו כנופת, כי מקוים אנו להשי״ת, כי נהיה אחרי כן חפשים מכל דאגה, כאשר יחלקו ויתנו לכל איש חלקו וכל אחד יעשה לו ביתו ויטע לו גנו. - -״

אמנם יש גם קטני אמנה, רואי שחורות ומנבאי אחרית מרה, אשר ״ימתק למו חלומם, חלום רוב בצלים, שומים, דודים מלאי בשר רבים ועצומים״. הללו רפו ידיהם עד מהרה. על אלה אומר

מאיר הירש היפלר

במכתבו:

״- - יוכל היות, כי יש אנשים מקרבנו אשר כתבו רעות, כי ידעתי היטב אחדים מהם, אשר לא מצא השדוך הזה חן בעיניהם ולמורת רוחם העבודה הזאת. - - כי נפשם בחלה בכל עבודה, והמה טעו טעות גדולה, כי דמו למצוא בזמארין עצים מצמיחים גלוסקאות אפויות, ואוזות צלויות עפות אל פיהם. צר לי עליהם. - - אולם באין זרע אין קציר ואין לחם. עלינו לעבוד, ולחרוש, ולזרוע. ואחרי כן, כאשר נוציא חטה מן האדמה, פרי עמל ידינו, בעזרת השם נאכל לחם וגם גלוסקאות״.