והראשון בין חובבי ציון הנאמנים, רבי שמואל מוהליבר

שליט״א שיחיה לאורך ימים טובים אמן , הרב

אבדק״ק אב בית דין דקהילה קדושה

ביאליסטוק, את פעמיו לבוא פריזה להתיצב לפני גדולי ישראל ולדבר באזניהם טובות על ענין הישוב באה״ק, ויהיו דבריו ראשונה עם השנים, אשר ידע כי תמימי דעים הם עמו: מיודענו רבי מיכאל וידידו ורעו הרב הגדול רבי צדוק הכהן

שליט״א שיחיה לאורך ימים טובים אמן , ושנים אלה תמכו בידי הרב ויפנו לו הדרך לבוא לפני הנדיב הידוע השר רבי בנימין רוטשילד

הי״ו השם ישמרהו ויצילהו , אלה השלשה נתנו מרוחם על הברון הנדיב הזה ותמלא נפשו היקרה מני אז אהבה לעמו ולארצו. - -״

ביום ז׳ תשרי

תרמ״ד 1884

שלחו האכרים מכתב תודה לברון רוטשילד, ובו נאמר:

״— — בלב מלא תקוה ובעינים זולגות דמעות־שמחה וגיל נגיש לפני כבודו הרב את הטורים האלה. — — הדברים האלה נתנו שמחה בלבנו והתקוה, אשר כבר אפסה בקרבנו, התחילה עוד הפעם לעדן את נפשותינו, בראותנו כי ישועתנו קרובה לבוא. נפשנו כלתה מאד לדעת את שם מושיענו אשר

ה׳ השם, או האדון

מאיר זבולון

1 ) העלים מאתנו. וזה לזה שאלנו מי הוא האיש הדגול אשר מוציא אותנו לאורה. ומה שמו כי נדע, למען נוכל להקריב לפניו את רחשי לבבנו המלא אהבה וברכה על מפעלו הנשגב? וחיש כעל עב קל עברו רעיוננו בארץ רוסיה ולא מצאנוהו, באשכנז ואיננו, בריטאניה ואמריקה אמרו: ״לא בנו הוא״. אך מצרפת קול שמענו: ״לכו פריזה ותמצאו את אשר תבקש נפשכם״. והסכמנו אומר, כי כבודו הרם והנשא הוא הוא מלאך מושיענו. וזה האות, כי כבר שלח לנו ארבעת אלפים פראנק לעזר בצרה. אדוננו השר! מעמקי לבבנו הננו מקריבים לו את רגשי תודתנו, ובשם עוללינו וטפנו, אשר גם המה הריעו תרועת שמחה, בשמעם כי עוד מעט יבוא מושיע ויצילם מחרפת רעב אשר המה סובלים זה זמן רב, נברך אותו על חסדו הטוב אשר עשה עמנו בפרט ועם הרעיון בכלל, וביד כבודו הרם נפקיד את אשרנו והצלחתנו וחיי רוחנו בעתיד - -״.

מחיפה שלחו האכרים ביום 14 לאוקטובר 1883 מכתב שני לברון אדמונד דה רוטשילד בפריז — וזה לשונו:

״באנו לפלשתינה אחרי הגירה נחפזת, בלי לחזות מראש עתידותינו. זה כמה חדשים אנו נמצאים כאן במיצר, בלי משען ומשענה, ולפעמים חסרי לחם. סופר לך על מצבנו על־ידי האדון ויניציאני, שראה בעיניו את סבלותינו. הוא נתן לנו לחם לכמה ימים, ואחרי כן, בזכות נדיבותך, שהיתה מסתתרת, אלא שאנחנו הכרנו אותה, שלח לנו עזרה והצילנו ממות ברעב. —

״אישיות פיננסית יהודית גבוהה מאד ועשירה מאד״ — כך הודיע לנו — ״מוכנה לקחת את זמארין תחת חסותה הנדיבה״. אנחנו יודעים שאתה היית מן הראשונים שהקשבת בשים־לב וברצון טוב לסיפור על סבלותינו מפי האדון ויניציאני בחזרו לפריז. באותם הימים בא האדון דיגור, האגרונום שלך מראשון

1) מאיר זבולון היה

ב״כ בא כוח (נציג)

ח׳ חברה

כי״ח כל ישראל חברים

בחיפה.