בעירם, כולם מוכנים ומזומנים לעלות לארץ אבות, ״ולא בידיים ריקות נעלה״ — יוסיפו להבטיח — ״כי כל איש נתן חמש מאות פראנקים״...

ניתזו ניצוצות — וכבו, נצנצו וכבו.

אך הנה הופיעו בשמיה של יהדות רומניה שתי דמויות גדולות, אנשי חזון ושאר־רוח, והם האירו את הדרך לפני עם תועי מדבר, השואלים לנתיבות עולם. האחד, הראשון, היה סיר

לורנס אוליפנט , אנגלי נוצרי, אחד מחסידי אומות־העולם. והשני,

אלעזר רוקח , יהודי יליד הארץ, איש חכם ונבון, אשר קם למלחמה בחיי החלוקה ורקבונה והטיף לעבודת האדמה, אדמת ישראל בארץ אבותיו.

*

אוליפנט, מארץ האיים שבצפון, נתגלה לפני דורשי שלום־ציון כסופר ומדינאי רב־פעלים. דיזרעאלי וגיאורג אליוט — וביותר כתבי־הקודש — אצלו עליו חזון גדול, משא־נפש להשיב את ישראל לארצו. וכבר בשנת 1877 עבר את הגליל ואת עבר הירדן המזרחי והוכיח בספרו, שנתפרסם אחר כך בשם ״ארץ הגלעד״, כי תקוה גדולה נשקפת לישוב יהודי בגליל ובעבר־הירדן. בימי שהותו בתורכיה הוכיח לשרי המלוכה, כי טובה גדולה תצמח לשולטן ולממלכתו על־ידי ישוב בני־ישראל בארץ־ישראל. הוא נתן לבו לבוא במגע ומשא עם חובבי־ציון אשר בגליציה וברומניה. הופעתו בין אוכלוסי ישראל ברומניה בתרל״ט עוררה התרגשות גדולה והתלהבות רבה: בבוקרשט חשבוהו ליהודי, כפי שהוא עצמו מספר אחר־כך. בערים בוקרשט, יאסי וברלד נקראו אספות־עם והונח היסוד לאגוד הראשון של חובבי־ציון, ואוליפנט קבל עליו להיות להם לפה. אף אמנם נאה קיים. הוא התיצב לפני שרי אנגליה וצרפת ומשם פנה לקושטא להשתדל על הדבר בחצר השולטן. תכניתו נדחתה, אך אוליפנט לא אמר נואש, ועוד הוא מוסיף לעמוד במשא ומתן עם ציוני רומניה, ובשובו לארץ־ישראל הוא מעמיד עצמו להיות יועץ ומדריך לעולים הראשונים.

בעוד אוליפנט עושה בקושטא למען ציון וישראל, השתדל שם גם המיליונר

קזלט , ע״י בא־כוחו אלכסנדר, יהודי גרמני מדיסלדורף, שעשה עשרים וחמש שנים באנגליה, בדבר זכיונות לבנין מסילות ברזל בארץ־ישראל כדי ליסד בקרבתן מושבות לחקלאים יהודים. השמועות על דבר השתדלותם של אוליפנט וקזלט בקושטא, שנתפרסמו בעתונים בהגזמות והפלגות מרובות, עשו רושם חזק ביחוד בין היהודים ברומניה. במכתבים לאוליפנט קראו לו היהודים בשם: ״משיח ישראל״, ״המלאך הגואל״, ״כורש השני״, וכדומה. חברה אחת כתבה אליו בזה הלשון: ״ ההשגחה עצמה מסרה בידך את שרביט מנהיג עמנו.

בשמך מתחילה תקופה חדשה בהיסטוריה של ישראל סבא המלומד ביסורים״. — — —

ובמכתב כתוב עברית, ששלחה אליו החברה הפלשתינאית באודיסה, נאמר: ״בך, השר, בחר

ה׳ השם, או האדון

להיות לגואל ישראל! — כמשה איש האלהים וככורש מלך פרס אתה לנו״. — —