מסובים, ערכו את הסדר ושמחו והשתעשעו עד בוקר. כל שעה החליפו שלשה את המשמרת. בכל יום יצאו שנים עם השוורים ושנים עם הסוסים למרעה. אחרי הפסח חזרו כל האכרים והתחילו לקצור את השעורה ולאסוף את החציר. יעקב כהן־קיטרר התחיל לבנות קומת־עליה מעל לבנין האדמיניסטרציה. חיילים באו והפסיקו את העבודה.

סיון . — התחילו לקצור חטה בחרמשים. שבועות חל ביום ששי. ביום חמישי אחרי הצהרים, אך שבתה העבודה, הלכו רבים מן האכרים ברגל לחיפה בלא ידיעת האדמיניסטרציה. בבוקר יום הראשון חזרו כולם לעבודה. ימים מספר אחר כך נודע הדבר לוורמסר, וכיון שלא ידע לנקוב בשמות אלה שהלכו ואלה שלא הלכו, קנס את האכרים כולם, כדי שלא לביש, איש איש עשרה פרנקים. אך בראש החודש, לאחר שחקר ויגע לברר את שמות אלה שפרקו עול משמעת, ולא עלתה בידו, החזיר את הקנס לכל האכרים, חוץ משנים.

וורמסר יצא לחיפה ובמקומו הובא אשרי, אך גם הוא לא נבדל לטובה מוורמסר, שלוחו של אדם כמותו. הרבה מאד סבלו מידו. מעשה נסים, לא האריך ימים בזמארין והלך. במקומו בא אברהם בריל, הוא נהג יפה באכרים. כוחו אמנם לא היה רב לפעולות, אבל כמדת יכולתו השתדל להשביע רצונו של כל איש ואיש.

אב . —

יעקב כהן־קיטרר

גמר את מלאכת הבנין של האדמיניסטרציה. כאשר באו השלטונות להפריעו מעבודתו מצאו, כי כבר קורה גג הבית...״

כמה מאורעות נתרחשו, כמה חליפות ותמורות, אך אין חליפות לוורמסר. הנה הגיעה ידיעה מרה:

הרמן פסקל

מת. הוא חלה והובל לחיפה. נעשה לו ניתוח קשה, והניתוח לא עלה יפה. כמה מידידיו, חברים לאמונה ולסבל, בקשו מוורמסר, שירשה להם ללכת לחיפה לגמול חסד של אמת לרעם כנפשם — הוא לא הרשה. כל עדת ישראל בחיפה הלכה אחרי ארונו. מותו זעזע קשה את האכרים כולם.

הרמן פסקל , זה האיש אנין־הדעת, שנשא נפשו לחיים של כבוד וחרות, שהאמין בימים טובים יותר, שעזב ברומניה חיים של רוחה ושלוה למען עבודת אדמה, למען עמל ויגיעה ולחם עוני — כרע תחת עול סובלו. ולא זכה האיש לבוא למנוחת עולמים באדמת נחלתו.

מר היה גם גורלם של האכרים שעבדו איש תורו באדמות טנטורה. הקדחת השתערה אליהם בחמת זעמה. אלה נופלים ואחרים באים למלא מקומם. יום אחד נשלח

מרדכי קליסטר

לטנטורה, למלא מקומו של אחד שתקפה אותו קדחת. אך ירד מעל ההר והנה הוא חוזר מדרכו ומספר, שערבים, ופניהם מצועפים, ארבו לו בדרכו, הכוהו קשה, גזלו ושדדו ממנו כל אשר היה אתו... לא שוא חשד קליסטר כי מעשה זה תכן אברהם יוסיל מורגנשטרן. מורגנשטרן שמש שומר גבולות המושבה וריב־תמיד היה בינו ובין קליסטר.