ואבני נגף. ולא זה בלבד, אלא שמעבירים שמועות כזב כדי לסכל את מעשיו. הנה מכתבו של אוליפנט (לפי הכרוניקה ב״רזסויט״ 1882) אל פרץ סמולנסקין, עורך ״השחר״ בוינה:

״לצערי הרב, שמעתי, שתפקידי בברודי גרם להפצת דעות לא נכונות בין יהודי רוסיה ורומניה לאמר, כי אני כאילו אינני תומך עוד ברעיון א״י. הנני משתמש בשעת כושר זו להבטיחך, א. נ., שהרעיון הגדול של ישוב א״י הוא גם כיום האידיאל שלי. נסיעתי לברודי באה עפ״י בקשת ה״מנשיאון האוז קומיטי״, ותפקידה הוא להעביר 1200 איש מבין המהגרים הנמצאים בברודי, אשר שמותיהם נרשמו זה כבר ברשימות ה״אליאנס״, חלק מהם (800 בערך) יסעו לאמריקה, השאר לאירופה, הואיל ואני כאיש היודע ומכיר את אמריקה, (אוליפנט ישב באמריקה 10 שנים והוא בעל קרקעות גדול בקליפורניה. — המעתיק), בטוח אני כי כל אותם היהודים שיבואו לשם לא יפנו אל עבודת האדמה, אלא יתפזרו בערים ודבר זה מן ההכרח שיגרום לנתוק הקשרים הלאומיים, הדתיים והמסורתיים ביניהם, וסופם שיעשו זרים אחד לשני. (בדבר יסוד מדינה עברית באמריקה הביע אוליפנט את דעתו ואמר, כי דבר זה מן הנמנע הוא ובשום אופן לא יקום ולא יהיה. — המעתיק). לא כן א״י. כאן אם יהיה להם הון כל שהוא, לא זה בלבד שיוכלו ליצור דבר־מה שלם אלא יוכלו גם לכונן להם מעמד איתן הן במובן החמרי והן במובן הרוחני. הם יוכלו להשיג זאת בלי קושי מיוחד ואף יהיו בא״י לגורם מכריע בישוב. מתוך דברי אלה, אתה רואה, אדוני הנכבד, כי עודני נאמן להכרתי, שא״י היא המקום הטוב ביותר בשביל הגירת היהודים. ועדות נאמנה לתכניתי תשמש העובדה, שמברודי אני הולך לרומניה כדי לבוא במו״מ עם הועד הא״י שנוסד שם: מרומניה אלך לקונסטנטינופול לסדר את זכויות המהגרים היהודים לא״ילירה ארצישראלית, או לארץ ישראל, ומקונסטנטינופול אלך לא״ילירה ארצישראלית, או לארץ ישראל. אהיה מאושר אם תואיל למסור ליהודי רוסיה ורומניה שכל שאיפותי ומשא־נפשי הן לטובת ישוב א״י על ידי יהודים, אף כי רוב עשירי ישראל באירופה מתנגדים לרעיון זה. מובטחני כי אם אתה, או יחד עם עוד אנשים אחדים תסעו ללונדון, תמצאו שם מספר רב של נוצרים שיתנו לכם אמצעים במידה מספקת כדי להגשים את הרעיון הזה. נ״בנזכרתי בדבר. הייתי שמח מאד אילו יכולנו להפגש בקונסטנטינופול, כדי לנסוע משם ביחד לא״י״.

הכתב של ה״רזסויט״ מוסיף: ״מר אוליפנט ישב בא״י 4 שנים וחקר את הארץ. הוא כתב אחרי כן את ספרו החשוב באנגלית. מר אוליפנט נוצרי הוא. אף־על־פי־כן הוא, יחד עם אשתו, מקדיש את כל חייו לרעיון ישוב א״י ע״י יהודים, והוא מוכן להקריב לרעיונו זה את הכל. מר אוליפנט אינו עושה זאת, כפי דבריו עצמו – לשם מטרות דתיות (וכדי שלא יחשדוהו היהודים בכך קבע לו פרינציפ שלא לקבל אצלו שום אדם בעל תואר דתי). לפי דבריו היתה לו למורת רוח נסיעתו לברודי לשם העברת הפליטים משם לאמריקה, אשר לפי דעתו אינה המקום הראוי

זכרון יעקב - א׳ סמסונוב, תש״ב – עמ׳ 150

פרק: