פרק:

חששותיהם, פן יפקירם לפקידות זרה להם, אשר תתעלם מצרכיהם ההכרחיים בשביל ביסוסם, כדי שיתקיימו קיום של כבוד ללא תמיכה, — הרגיעם הברון, והבטיחם, כי מצרכיהם הדחופים ביותר לא יסיח את דעתו, מאחר ששייד ימציא לו דין וחשבון מפורט, אולם גם אחרי שימסור את מושבותיו לחברה אחרת, יוסיף לפקח עליהם ולא יזנחם.

כאשר חזרו האכרים ובקשו, מה שבקשו כבר פעמים רבות, תוספת קרקע למזרע, שכן לא על המטעים לבדם יחיה אכר, השיב הברון והבטיח, כי על תוספת קרקע יתן הוא עצמו את דעתו, ככל שאפשר יהיה לקנות אדמה בסביבה הקרובה.

דברי הברון הניחו את דעתם של האכרים ונתנו בלבם תקוה ובטחון כי לא יעזבו לאנחות, אחרי שבע עשרה שנות עמל וסבל.