פרק:

היאוש, והוא לכתוב מכתבים ולשלחם אל העתונים בכל ארצות אירופה ואל עשירי היהודים בכל ארצות מגוריהם. וכן עשו. במכתבים אלה סיפרו על מצבם המיואש וביקשו עזרה מאת הנדיבים בעם.

פסקל

היה בקיא בלשון הצרפתית, שכן היה ברומניה מורה ללשון זו,

הורן

כתב עברית ורומנית.

יצחק קופמן

תרגם את המכתבים לגרמנית. המכתבים, ששים במספר, נשלחו וגם הגיעו לתעודתם... ועדיין אכרים אחרים יושבים בזמארין ועומדים על משמרתם בעקשנות. גם המשפחות שגרו בחושות החזיקו מעמד ולא ירדו לחיפה. אבל העבודה הוזנחה יותר ויותר, גם מאפס כוח, גם מחוסר עובדים. גם הצעירים, הפועלים, שבאו מרומניה יחד עם הקולוניסטים, נפל לבם עליהם, ומאין תקוה החליטו ללכת ליפו ולירושלים לבקש עבודה. ואולם איך ילכו ובידם אין פרוטה לפורטה ולא מזון סעודה אחת. התמזל ״מזלם״, ושור אחד משורי המושב נפח רוחו, אף הוא מרעב. פשטו את עורו ומכרוהו לערביי הכפר השכן פראדיס במחיר 6 גרושים. בכסף זה קנו מעט קמח וישימו פניהם לדרך. עייפים ויגעים הגיעו לירושלים ורגליהם בצקות, תפוחות ופצועות.

באו מים עד נפש.