פרק:

לב.

אורחים ומתישבים

״ביום

כ׳ כבודו

סיון

תר״ע 1910 , 27 יוני 1910 — כותב ביומנו ירחמיאל הלפרין — בקר במושבתנו החכם בשי חיים נחום מקושטא ונתקבל בכבוד גדול. למחרתו בבוקר עזב את המושבה שמח וטוב לב והבטיח להשתדל לפני השולטן לטובת היהודים במושבות. באחד בדצמבר 1910 עבר שטרקמט עם משפחתו את מושבתנו בלילה ואיש לא ראה אותו. בבוקר השכם עזב את זכרון ויצא ליפו. ב־13 דצמבר 1910 באו אלינו

הא׳ האדון

פרנק ורוזנהק. בכליון עינים חכינו למר פרנק וקוינו להיטיב את מצבנו, כי היבול של התבואה לא הצליח: קצרנו קש תחת חטה. אך תקוותינו נכזבו״.

אור לכ״ט ניסן

תרע״א 1911

הונח היסוד ללשכת בני־ברית בזכרון־יעקב, ע״י זיגמונד ברגל, סגן נשיא הלשכה בברלין, שבקר אז במזרח הקרוב ובא״י, בעניני ״בני־ברית״ ולשם יסוד לשכות חדשות. בסופו של בקור זה, ובעזרת האחים אשר במושבה,

ה״ה האדון הנכבד

מ. ד. שוב, ישעיהו קרניאל, זכריה שפירא, יוסף משה ברונר וחיים ציפרין, שהיו רשומים כבר בלשכות

ב״ב בני ברית

בירושלים וצפת, נוסדה לשכה גם בזכרון־יעקב. לשכת

ז״י זכרון יעקב

היתה הרביעית בארץ־ישראל אחרי הלשכות שבירושלים, צפת ויפו.