פרק:

מ.

עוד רבה הדרך

עוד רבה הדרך, ועוד רבות עתים מזומנות לזכרון־יעקב. שתי עשרות השנים הבאות הביאו עמן שעות של קורת רוח, אך גם צפנו בקרבן ימי חרדות, וקראו אכר אל אבל.

נציין את הדברים, אם קטן ואם גדול, לפי סדר הזמנים.

ביום ששי,

ה׳ השם, או האדון

תשרי

תרפ״ב 1922 , נתקבל במושבה אורח חשוב — הגנרל דידס. הוא התארח בבית לנגה ובשבת יצא לדרכו.

במוצאי שבת, כ״ו אדר,

תרפ״ב 1922 , הגיעה לזכרון־יעקב הגברת הנרייטה סולד, באת־כח ״הדסה״ באמריקה. היא הזמינה אליה כמה מזקני האכרים לבית אפרים פישל אהרנסון, בו התארחה, ובקשה מהם לספר זכרונות מן הימים הראשונים. שעות רבות ישבה האורחת עם הזקנים, ואזנה נטויה ונפשה לא תמלא.

ביום כ״ח תמוז

תרפ״ב 1922

הגיעו האורחים רבי סטיפן ויז והגברת פלז מאמריקה. לכבוד האורחים נערך נשף גדול והשמחה היתה כפולה, כי ביום ההוא הגיעה למושבה הידיעה הטלגרפית

ע״ד על דבר

אישור המנדט בסן־רימו.