פרק:

ולזכרון־יעקב בפרט, אך המושבה הגנה על חייה ורכושה בגבורה וכבוד. ולמגן לה עומד כפעם בפעם, אם מקרוב ואם מרחוק, בנה אוהבה הגדול, רואה ואינו נראה, אלכסנדר אהרנסון.

עד ששבו החיים למסלולם למדה המושבה מן הנסיון לקח חשוב, במחיר קרבנות יקרים וחשובים, טהורים וקדושים.

*

עכשיו, מקץ ששים שנה, עומדת המושבה שוב אל מול פני המלחמה, אשר קראו טמאים באדם, רשעי־עולם, והיא צופה לקראת העתים באמונה ובבטחון. יודעת היא, כי נורא האויב ואכזר, ואם, חלילה, נגזר עליה לעמוד על נפשה — עמוד תעמוד, בעוז רוח ובכבוד, עד טפת דמה האחרונה, כראוי לבני חלוצים שוכני הרי הכרמל, מולדת

שרה .

כחמשים מטובי בניה ובנותיה כבר עומדים בשדה הקרב, ומהם גם מתענים בשבי הצר הצורר ומצפים ליום הגאולה.

בעקב המלחמה נתחדשו קשיים רבים שהזמן גרמם, אך לא פני הדברים עכשיו כפני הדברים בימים ההם. עם כל קשיי האספקה שוקד ועד המושבה להשליט סדר טוב, ולספק את כלכלת תושבי המושבה לכל מחסוריהם. אכרי המושבה, שבכל השנים שמרו אמונים לפלחה, הרחיבו עכשיו את גבולות אדמת הזרע, פיתחו את גנות הירק, ולא נותרה חלקה קטנה שאינה נעבדת לברכה.

זכרון־יעקב שלחה, כאמור, כחמשים מבניה ומבנותיה אל שורות צבא הלוחמים. וביותר הכתה גלים תנועת ההתגיסות ״לפלוגת המכבי״, אליה הצטרפו 12 צעירים מטובי חברי אגודה זו במושבה.

פרשה בפני עצמה, הדאגה למשפחת החייל. וגם פה יעמוד על המשמר ועד המושבה, וחבריו עוסקים בדבר בשקידה, באהבה ובמסירות. גם פה נמצא את

אבא שכטר

מושך בעול הכבד ושוקד על כל המעשים.

בכל המגביות השונות הכרוכות במלחמה נתבעת המושבה ונותנת בעין יפה מתוך הכרת ערך כל מאמץ לשם נצחון, כגון: לצלב האדום, למגביות הישוב לניזוקי המלחמה וכו׳.