פרק:

הרשקוביץ; ישראל בעל־מצר; ליב זוסמן וליאופולד הורן

— מגאלאץ.

משה רבניקר

ובניו

יצחק ובנימין; יעקב כץ

— מרמניק־סראט.

באורחה השניה:

אריה ליב נידרמן

ובנו

ישראל יהודה; פישל שטרנברג; שמעון שורצמן

— מבראילא.

מאיר צבי הייפלר; זאב שפירא; משה יהודה גרופר; אליעזר קופרמן ופיבוש יוריסט

— מגאלאץ.

צבי שצמן; דוד קרסקר; זאב קליימן; ליב אבדיק; מרדכי אבדיק; האחים יוסף ויעקב אפשטין ואביהם אברהם שרגא אפשטין; יוסף פויזנר

— מטולטש׳א.

באורחה השלישית:

אפרים פישל אהרנסון; קלמן אהרנסון; הרמן פסקל; יעקב רוזנשטין; צבי בריל; יוסף גרף; משה רוזנצויג; זאב (לופו) נימן; מנדיל אידלזון

ואביו

דוד ליב; יצחק גרינברג; יעקב גרד; רובינשטין; שוורץ; סגל, ושלמה בריל

כאגרונום חקלאי — מבאקאו.

מתתיהו תמשיס; ז. קנטור; היינוך קופמן; יצחק קופמן; צבי גרף; יעקב כהן־קיטרר; דוד אברמוביץ; זאב ברקוביץ

— מיאסי.

שמשון לזרוביץ

— מרומאן.

זלמן ליבוביץ

ובנו

יעקב

— מגאלאץ.

יוסף גבאי

— מקונסטנצה.

סטנובר –

מטארגו־נואמץ.

לוי דורסט; שמעון גילברג; הלל כץ

— מאדז׳וד.

יסורי גוף ונפש עלו בחלקם של המעפילים, שנשלחו, כאמור, בשלש קבוצות על ידי הועד המרכזי, מלבד הקבוצה שנצטרפה למויינשטים. מר וקשה היה גורלן של הקבוצות השניה והשלישית. אך סוף כל סוף, אם בכח הערמה, אם בכח ״מתן בסתר״ ואם בכחם של המתוכים מחיפה ויפו, הצליחו כולם לעלות בחופי חיפה, יפו, בירות — ולהגיע לארץ. רובם של אנשי מויינשט התכנסו בצפת, בחפצם לכונן להם מושב באדמת ג׳עוני, אשר נקנתה זה כבר. וקצת מן המשפחות ישבו בחיפה, ובדעתם היה לקנות נחלה בסביבתה ולייסד להם מושב.

והצעות רבות הובאו לפניהם, נחלות מכל המינים... אבל מכל אלה נראתה להם נחלה אחת, ששמה בלבד לקח את לבם שבי. כי על כן נמצאת היא בשומרון. ובטרם ראו את הנחלה דבקו בה לאהבה...

סימן טוב ומזל טוב! לר׳ ישראל שכטר, למחרת בואן לחיפה, נולדה בת, ונקרא שמה בישראל — מלכה.